MiBeis HaGanazim
מכתב אנ"ש בראמען – אודות תעודות השכלה לרבנים ברוסיה
מכתב אנ"ש בראמען – אודות תעודות השכלה לרבנים ברוסיה
לפנינו מכתב יהודי העיר ראמען (כנראה), בנושא גזירת חיוב תעודות השכלה לרבנים ברוסיה.
המכתב נשלח אל הרבנים משתתפי הועידה הרבנית שהתקיימה באדר עת"ר בפטרבורג, ובין השאר דנו שם גם בנושא תעודת ההשכלה לרבנים1.
המכתב נכתב ברוסית, וניתן כאן בתרגום חפשי ללשון הקודש.
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע השקיע עבודה של כמה שנים בהכנות לועידה הזאת, וכתב בזה אגרות מרובות במשך השנים האלו.
הוא השתדל להשפיע, אשר גדולי הרבנים ישתתפו בועידה, ואשר יצביעו נגד חיוב הרבנים בתעודת השכלה, ואילו הנהגת תעודות הלידה ברוסית תהי' ע"י פקיד מיוחד (ולא ע"י הרב בעצמו).
לעומתו עמד העו"ד ה. סלאסבערג בראש קבוצת המתקדמים, שהם טענו ודרשו להחליט, שדרושה להרב תעודת השכלה רחבה, ושידבר בלשון רוסית צחה.
אודות הועידה הזאת, ההכנות לה ותוצאותיה, ראה מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א ע' 35 ואילך.
על פי תוכן המכתב שלפנינו נראה שהוא נכתב בהמלצת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ואולי מטעם זה הגיע המסמך לידיו ונשאר אצלו); אלא שאעפי"כ כתבו בראש המכתב, שהוא נכתב בהתאם להצעת מר סלאסבערג, והיינו כדי לתת יתר תוקף לתוכן מכתבם זה.
יש לשער שהיו עוד כאלו מכתבים של אנ"ש בכמה עיירות, אלא שהמכתבים ההם הגיעו ליעדם, ולכן לא נשארו בארכיון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
במכתב עצמו לא נזכר שם העיירה שבה נכתב, אמנם החותם האחרון הוא הרב הרוחני חיים שניאורסאהן, וראה לעיל פרק לה:
הרב חיים ישעי' שניאורסאהן (באדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע, באדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, באדמו"ר ה"צמח צדק"). כיהן ברבנות ראמען משנת תרס"א (ראה אהלי שם שם) עד לפטירתו בט"ו כסלו תרפ"ח.
אמנם אחד מהחותמים הוא "הרב הרוחני לייזר באלאטשוב". ואילו לעיל שם סופר, שבתקופת עת"ר, כיהן ברבנות ראמען (יחד עם הרח"י שניאורסאהן הנ"ל), הרב עקיבא יאנקילעווסקי.
*
בהתאם להצעתו של מר סליוזברג שהוגשה בכתב, להגיש לועדת הרבנים את דעת הקהל של הציבור היהודי, בעניין חיובם של הרבנים הרוחניים למלא את התפקידים שעתה ממלאים הרבנים מטעם.
יש לנו הכבוד לומר, שכדי לאחד את תפקידיהם של הרב הרוחני והרב מטעם, ולהטיל את ביצוע התפקיד על אדם אחד, הכרחי כמובן שאדם שימונה לתפקיד זה תהיה לו רמת השכלה מסויימת.
תפקיד הרב הרוחני אצל היהודים זהו תפקיד של רועה רוחני, שעליו מוטלת חובה ללמד את צאן מרעיתו, ולהסביר להם את עיקרי האמונה הדתיים והמוסריים, לשמור את היסודות הדתיים, להתפלל עבור עמו, ובכלל להוות מופת לכל אדם שיקח ממנו דוגמא כיצד על יהודי דתי וישר לנהוג. וכדי לעמוד בדרישות שמטיל עליו התפקיד וחובותיו המפורטות מעלה, הרב הרוחני חייב בעצמו ללמוד תמיד את עיקרי האמונה ולהעמיק את ידיעותיו בכל ענייני חיי המוסר והצרכים של צאן מרעיתו, וכך לא תהיה לו אפשרות לרכוש ידע בתחומי השכלה שהם הכרחיים לרב מטעם.
נוסף לכך אין זה בכלל ראוי לרב רוחני להתערב בחיי הקהילה של צאן מרעיתו, כגון להיות נוכח באסיפות, להיות שתדלן בענייני הקהילה במשרדי הממשלה ומוסדותיה, ששם הוא בהכרח יהיה חייב לעבור על מנהגי דתו, כמו להתהלך בגילוי ראש וכדומה. וזאת א' בגלל שהדבר יסיח את דעתו מקיום חובותיו הדתיות, וב' עקב מעורבותו היתרה בחיי היום יום של צאן מרעיתו יקטן הכבוד למעמדו ותחלש האמונה בצדקותו הדתית.
אם תאחדנה שתי החובות ותוטלנה על אדם אחד, אזי, עקב הסיבות שפורטו מעלה, יקרה אחד משניים; או שהאדם הזה לא יענה לדרישות שיש כלפי רב רוחני, או שלא יענה לדרישות שיש כלפי רב מטעם. הדבר יגרום לפיצול, כפי שאכן היה בראשונה כאשר הממשלה מינתה ואישרה מינויים של רבנים מטעם: חלקה הדתי של האוכלוסיה יקח לעצמו רב רוחני נפרד לפי דרישות הדת אשר, שוב, לא יאושר ע"י הממשלה. ולכן הגענו פה אחד למסקנה להחזיק המסורת הדתית הישנה שלנו.
לפי דעתנו צריך להיות כך: לצורך מילוי חובותיו של רב רוחני ציבורי יש לבחור בשני אנשים: אחד שיכונה "רב" והשני שיכונה "רושם", כאשר זה האחרון יישמע להוראותיו של הרב הרוחני. על שניהם להיות מאושרים ע"י הממשלה, כאשר "רב" לא חייב ברמת השכלה מסויימת, ותפקידו הוא לפקח על הצד הרוחני, הדתי והמוסרי של צאן מרעיתו, על התנהגותו בבתי תפילה ובחיי הפרט של כל מתפלל ומתפלל ובכלל בקיום מנהגי הדת, לערוך נישואין, גרושין וחליצה, להסביר לפי עיקרי האמונה את ההגבלות לגבי עריכת קידושין, ללמד את צאן מרעיתו כיצד על כל חבר בקהילה להתנהג, לפי אמונתו ודתו, כלפי הממשלה והשלטון וכלפי הזולת, לפקח על קיום עיקרי האמונה לגבי שחיטה ומכירת בשר, ולצורך כך תעונק לו סמכות להתיר או לאסור לשוחט או לבעל איטליז שחיטה ומכירת בשר. כמו כן תהיה לו זכות ההצבעה בכל מוסדות הצדקה של הקהילה ובתלמוד תורה. ועל "הרושם", שחייב ברמת השכלה מסויימת, יהיה לנהל ספרי רישום ולשמש נציג בכל מוסד כשיהיה בכך צורך. בכל ענייני הקהילה ודרישות הממשלה על הרב ועל הרושם להתיעץ ביניהם תמיד ולענות פה אחד.
נוסף לכך, בהתחשב בעובדה שלרב רוחני לא מתאים לפי מעמדו להיות תלוי בצאן מרעיתו, דבר שאף מחוייב עפ"י חוקי האמונה שלנו, את הרב הרוחני יש לבחור לכל ימי חייו ואין להחליפו, אלא אם כן יעשה איזה חטא דתי או עבירה שדינה עונש פלילי או מנהלי. את "הרושם" ניתן לבהור, כמו היום, לתקופה של שלוש שנים.
מובשה [משה] גורליק, יהודי מלומד של ביהכ"נ מס' 2
תנחא [תנחום] בן בערקא [דובער] דובינצ'יק, חבר בגילדיה ראשונה של שוכרים ויהודי מלומד
[...] בן אברהם דובוסרסקי, גבאי בתי התפילה מס' 1
יצחק אהרן קגן, גבאי ביהכ"נ מס' 1.
שלמה בן מרדכי בוגוסלאווסקי [...]
אברהם בן משה [...], יהודי מלומד
יוסף בן בערקא [דובער] אסתר [...]
גבאי ביהכ"נ מס' 5 לייזר גינזבורג
גבאי ביהכ"נ מס' 2 ל. ד. קריטשעווסקי
גבאי ביהכ"נ מס' 8 יוסף שיק (?)
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- MiBeis HaGanazim
- Volume
- חיזוק הדת
- Id
- rh-x4qz17rp
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.