106

עבודה נעלית וגבוה מאד אבל אין זה התגלות עצם פנימיות התורה, ובא ע"י רבינו נ"ע בהתלבשות בהשגה ובזה נמשך בחי' העצם כו'".

ונת' הענין בכ"מ^לט, שזהו עיקר החי­דוש דתורת חסידות חב"ד, שע"י שהעני­נים של תורת החסידות נתבארו בתורת חב"ד באופן שהם מושגים בשכלו והב­נתו של האדם, עי"ז נמשך אור החסידות בפנימיותו, בבירור וזיכוך נפשו הבהמית וחלקו בעולם, עד שחודר בכל עניניו, גם בעניניו הגשמיים [ע"ד החידוש דמ"ת, חיבור עליונים ותחתונים].

וזה נרמז בכך, שהאבות של חסידות הכללית היו ביחד ט"ו שנים, ואילו האבות של חסידות חב"ד היו ביחד כ"ד שנה:

תורת החסידות הכללית, שהיא "הת­גלות שלא בבחי' התלבשות", בבחי' מקיף^מ, היא בעיקר עבודה רוחנית (ע"ד עבודת האבות קודם מ"ת), "דחילו ו­רחימו דבמוחא ולבא", בחי' י"ה (ט"ו) שבנפש;

משא"כ על ידי חסידות חב"ד נמשך אור החסידות בכל חלקי האדם (וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר^מא שגם העקב שברגל יהי' "אַ חסידישע פּיאַטע"), ועד שחודר בכל עניניו, גם בעניניו הגשמיים (כנ"ל) — ועי"ז ניתן הכח לחיות חיי חסידות במשך כל כ"ד שעות היממה, עד שאפילו בעת השינה^מב יהי' ניכר עליו "אַז עס שלאָפט אַ חסיד".

וכן הוא בנוגע ל"ציור קומה" הכללי של כללות ישראל במשך כל הדורות, שע"י תורת חסידות חב"ד נמשך הכח שאור החסידות יחדור גם את החשך דדרא דעקבתא דמשיחא, בחי' רגלים ועקביים דוקא^מג,

ועי"ז זוכים ל"והי' עקב תשמעון גו' ושמר ה"א לך את הברית גו'"^מד, דכאשר גם בבחי' "עקב", דרא דעקבתא דמשי­חא^מה, ישנו ה"תשמעון" — מקיים הקב"ה "את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך", גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש.

(משיחת י"ט כסלו תשכ"ב)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org