וע"כ צ"ל דתרווייהו איתנהו בה, שיש ב' דרגות ואופנים הן בא"י הן במצות מילה: א) כפי שהיא באופן ד"ירושה" שאין לה הפסק, דמצד זה הפסק לזמן לאו שמי' הפסק. ב) כפי שהיא באופן ד"מתנה (ש)יש לה הפסק".
כב רש"י למשנה שבהערה הבאה. וראה נ"כ הטושו"ע שבהערה הבאה.
כג משנה נדרים לא, ב. רמב"ם הל' נדרים פ"ט הכ"ב. טושו"ע יו"ד סרי"ז סקמ"אב.
כד הל' מילה פ"ג ה"ח.
כה בכס"מ ציין לאבות פ"ג מי"א ושם איתא רק "המפר בריתו של א"א". וראה פיהמ"ש להרמב"ם אבות שם (מירושלמי פאה פ"א ה"א קרוב לסופה). רע"ב ורבינו יונה שם.
*25 יבמות עב, א.
כו הל' תרומות פ"ז ה"י. וראה הערה 28.
כז רדב"ז, כס"מ, משנה למלך (ומסיים: ומהירושלמי דפרקין (פ"ח ה"א) נראה כגי' האחרת כו'), ועד"ז במשנה למלך הל' מלכים (פ"י ה"ז).
כח והיינו כגירסת הגמ' שלפנינו דאיתותב ר"ה (גי' ופי' הא' ברש"י (ד"ה קתני) ותוס' (ד"ה מיתיבי) שם) דס"ל דבר תורה משוך אוכל בתרומה ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל. — ולכמה דיעות (ראה ערוך לנר יבמות שם (ד"ה תיובתא), מראה הפנים לירושלמי יבמות שם. ועוד), לדעת הרמב"ם (וראה גם גי' הב' ברש"י ותוס' שם) אסור לאכול בתרומה עד שימול. ואכ"מ.
כט כן משמע לפי הצפע"נ הל' תשובה פ"ג ה"ו (ח, ב). הל' תרומות פ"ב הי"ב (מג, גד). שו"ת צפע"נ נ.י. סרס"ח — שערל לא מקרי אבל מצות מילה ביטל. ע"ש (אף דיש לפרש שבהל' תרומות מדבר במשוך לא באופן שעשה להכעיס להפר הברית).*
* ראה ס' אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ז ע' רס. המו"ל.
כב כג כד כה *25 כו כז כח כט
ל יבמות שם.
לא פרשתנו יז, יד.
לב אבל ראה שו"ת פרי יצחק שם. ועוד.
לג וראה צפע"נ הנ"ל (ובעוד מקומות — נעתקו כמה מהם בצפע"נ עה"ת בא יב, מד (ע' מח ואילך)), מה שמפרש במכילתא (בא שם) "ומלתה אותו אז יאכל בו להביא את שנתקיימה בו מצות מילה אפילו שעה אחת אפילו שחזר הבשר וחפה העטרה אינו מעכבו לאכול בפסח ולא בתרומה", ומלשון רש"י יבמות (ע, ב ד"ה אדרבה)*
* וראה גם פרש"י עירובין יט, א ד"ה ולא (בבועל ארמית) "דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול".
ל לא לב לג
כב רש"י למשנה שבהערה הבאה. וראה נ"כ הטושו"ע שבהערה הבאה.כג משנה נדרים לא, ב. רמב"ם הל' נדרים פ"ט הכ"ב. טושו"ע יו"ד סרי"ז סקמ"אב.כד הל' מילה פ"ג ה"ח.כה בכס"מ ציין לאבות פ"ג מי"א ושם איתא רק "המפר בריתו של א"א". וראה פיהמ"ש להרמב"ם אבות שם (מירושלמי פאה פ"א ה"א קרוב לסופה). רע"ב ורבינו יונה שם.*25 יבמות עב, א.כו הל' תרומות פ"ז ה"י. וראה הערה 28.כז רדב"ז, כס"מ, משנה למלך (ומסיים: ומהירושלמי דפרקין (פ"ח ה"א) נראה כגי' האחרת כו'), ועד"ז במשנה למלך הל' מלכים (פ"י ה"ז).כח והיינו כגירסת הגמ' שלפנינו דאיתותב ר"ה (גי' ופי' הא' ברש"י (ד"ה קתני) ותוס' (ד"ה מיתיבי) שם) דס"ל דבר תורה משוך אוכל בתרומה ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל. — ולכמה דיעות (ראה ערוך לנר יבמות שם (ד"ה תיובתא), מראה הפנים לירושלמי יבמות שם. ועוד), לדעת הרמב"ם (וראה גם גי' הב' ברש"י ותוס' שם) אסור לאכול בתרומה עד שימול. ואכ"מ.כט כן משמע לפי הצפע"נ הל' תשובה פ"ג ה"ו (ח, ב). הל' תרומות פ"ב הי"ב (מג, גד). שו"ת צפע"נ נ.י. סרס"ח — שערל לא מקרי אבל מצות מילה ביטל. ע"ש (אף דיש לפרש שבהל' תרומות מדבר במשוך לא באופן שעשה להכעיס להפר הברית).* * ראה ס' אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ז ע' רס. המו"ל.ל יבמות שם.לא פרשתנו יז, יד.לב אבל ראה שו"ת פרי יצחק שם. ועוד.לג וראה צפע"נ הנ"ל (ובעוד מקומות — נעתקו כמה מהם בצפע"נ עה"ת בא יב, מד (ע' מח ואילך)), מה שמפרש במכילתא (בא שם) "ומלתה אותו אז יאכל בו להביא את שנתקיימה בו מצות מילה אפילו שעה אחת אפילו שחזר הבשר וחפה העטרה אינו מעכבו לאכול בפסח ולא בתרומה", ומלשון רש"י יבמות (ע, ב ד"ה אדרבה)* * וראה גם פרש"י עירובין יט, א ד"ה ולא (בבועל ארמית) "דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול".ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org