32

פלוגתתם באופן מדרש הפסוקים — אם מ"לדרת" נתמעטו רק ב' דורות, או מספר סתמי של דורות ("יש דורות") — יש חילוק בין ב' אופנים אלה גם בתוכן הענין, וכדלקמן.

ב. ויש לומר, שהמדרש ופרש"י מחולקים בטעם הדבר שדורות אלו לא הוצרכו לאות, שיש לבארו בב' אופנים: א) שזהו מצד זכות הצדיקים שבדור, המגינה על העולם. ב) מצד מצב כל אנשי הדור, שמצד צדקתם כו' אינם זקוקים לאות הקשת, שמלכתחילה אינם ראויים לעונש.

ברש"י מפורש "שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו", שתיבת "היו" מוסבת על תיבת "דורות" שלפני', שהדורות עצמם היו צדיקים גמורים. ומזה מובן, שהדוגמאות שמביא רש"י אח"כ, "כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמ­עון בן יוחאי", אין כוונתו בזה להדגיש גודל צדקתם של שני צדיקים אלה^יג, אלא שאנשי דורו של חזקיהו ואנשי דורו של רשב"י היו צדיקים גמורים. וכדמצינו בפירוש בחז"ל^יד לגבי דורו של חזקיהו, שבימיו "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ כו' ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר כו'" — וזוהי הסיבה שלא הוצרכו לאות.

[ואף שזה בא על ידי חזקיהו המלך (כמסופר בחז"ל שם^טו), מ"מ, מה שנוגע כאן (בטעם שלא היו צריכים לאות) אינו גודל זכותו דחזקי' בזה, אלא זה שב­פועל היו אנשי דורו צדיקים גמורים].

אבל המדרש ס"ל שהטעם שנתמעטו ב' דורות אלו מאות הקשת הוא מצד גודל צדקתם של חזקיהו ושל (אנשי כנסת הגדולה, או) רשב"י עצמם. וכמובן גם מהמשך דברי המדרש^טז, שמסופר שם אודות דברי רשב"י לאליהו הנביא בנו­גע לר' יהושע בן לוי^יז, דכיון שנראתה הקשת בימיו אין הוא כדאי לראות פניו, שמזה מובן, שהמעלה של אי ראיית קשת שבימי רשב"י מתייחסת לרשב"י עצמו (ולא לאנשי דורו), שמצד גודל צדקתו של רשב"י לא נראתה קשת בימיו. וכן מובן ממה שהמדרש ממשיך ומבאר עוד כמה מעלות ושבחים של רשב"י, כי שבחים אלה מוסיפים ביאור בטעם שלא נראתה קשת בימיו^יח.

[ומדוייק גם כן שאחת ממעלותיו של רשב"י שהובאה במדרש שם היא — דברי רשב"י שזכותו גדלה כ"כ עד שיכול לסבול^יט את כל הדורות "עד מלכא משיחא" (וכלשון רשב"י שהובא בגמ'^כ "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין") — שזהו בהתאם לכך שבדורו לא נראתה קשת, דאף אם היו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org