197

ועזבתים והסתרתי פני מהם רוצה לומר גם אני אעזוב אותם ולא אשגיח עליהם, והיעוד הזה קשה מכל היעודים. . בכל אלות הברית לא תמצא הסתרת פנים ולא עזיבה כי אם עונשים השגחיים וכאן תגמול עזיבתם יעד בעזיבתו אותם ובהסתר פנים מהם".

ד. גם יש להבין — מאי טעמא מוסיף רש"י "כמו (שאיני רואה כו')"?

במפרשים^לג כתבו דקשה לרש"י וכי ח"ו יש דבר נסתר לפניו, ולכן פי' "כמו שאיני רואה".

אבל לכאורה אין זה מספיק, כי הדגשה זו מיותרת, דגם אם הי' רש"י כותב "שאיני רואה בצרתם" הי' מובן שאין הכוונה כפשוטו, שהדבר נסתר לפניו, אלא שאין הקב"ה משגיח בהם^לד להצילם כו'.

וכדמצינו בפירוש בפרש"י לעיל בפ' שמות, עה"פ^לה "וירא אלקים גו'" — "ולא העלים עיניו", וכן עה"פ^לו "ראה ראיתי את עני עמי גו' ידעתי את מכאוביו" — "לא העלמתי עיני ולא אאטום את אזני מצעקתם". דלכאורה, כיצד שייכת הע­למת עין לפניו עד שהוצרך לשלול "לא העלמתי עיני"? ועכצ"ל שזוהי מילתא דפשיטא שהעלמת עין פירושה העדר ההשגחה כו' (ועד שרש"י לא הוצרך לפרשו).

ועוד ועיקר: גם את"ל ש"איני רואה בצרתם" אינו לשון המתאים כלפי מעלה, כי פשוטו ממש שהדבר נסתר לפניו — הי' לרש"י לכתוב (ע"ד לשונו בפ' שמות הנ"ל^לז) "והסתרתי פני — אעלים עיני" (ובפרט שזוהי לשון הכתוב^לח).

ה. ויש לומר הביאור בזה — בפש­טות:

בפסוק נאמרו שני ענינים — "ועזבתים (ואח"כ) והסתרתי פני מהם". ויש להבין^לט: לאחרי שהקב"ה עוזב את בנ"י ר"ל ואינו נמצא ביחד עמהם, מהי ההוספה אח"כ, שגם יסתיר פניו מהם? והול"ל להיפך, "והסתרתי פני מהם" (שזה שייך גם כשנמצא בקרבם), ועוד זאת — "ועזב­תים"?

בשלמא בבו"ד אפ"ל, שבתחלה עוזב את המקום (אבל עדיין יכול להביט עליו משם), ואח"כ מוסיף עוד יותר, שמסתיר פניו שלא יסתכל (אפילו) מרחוק;

אבל אצל הקב"ה ש"ועזבתים" היינו העדר ההשגחה — הרי העדר ההשגחה המתואר בלשון "ועזבתים" (המורה על עזיבה גמורה), הוא הרבה יותר מהעדר ההשגחה ד"והסתרתי (רק) פני"?

ומזה מכריח רש"י, שכוונת הכתוב כאן היא לשני עניני עונש: (א) "ועזבתים" — העדר השגחה הגורם לצרות ורעות

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org