193

כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא­ל".

וכן הוא במצות כתיבת ס"ת, שדוקא כאשר כותבו בעצמו, שפועל בעצמו ובמעשה שלו, אזי הוי "כאילו קבלו מהר סיני", ע"ד הראי' דמ"ת ש(גם) הגוף הגשמי של האדם — הי' באימה וביראה וברתת ובזיעה^נב.

ז. אע"פ שבזמן הזה, שאין ביהמ"ק אין מצות הקהל כפשוטה, הרי מובן, שכשם שהוא בכל הדברים התלויים במקדש (קרבנות וכו') — שברוחניות ישנם גם עתה, וכמחז"ל^נג תפלה במקום קרבנות תקנום, ישנו מעין זה^נד במצות הקהל^נה.

שע"י ההוספה וחיזוק בהתעוררות זו שכאו"א עושה — ע"י שמקהיל אנשים נשים וטף השייכים אליו, ומעוררם ע"ד לימוד התורה וקיום המצות, ובכלל — "ליראה את ה"א", הרי זה פועל בהנק­הלים — "נזכרים ונעשים" — ליראה כל הימים כאילו עתה נצטווה בה מפי הגבו­רה בתוקף הראי' דמ"ת,

ועד שזה ממהר ומזרז קיום היעוד ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ולירושלים בית מקדשך ביהמ"ק השלי­שי, בביאת "המלך המשיח" שיקרא בו את התורה הזאת, בגאולה האמיתית וה­שלימה, ובמהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ נצו"י תשל"ג)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org