אגרת ז'תקסה

ב"ה, י"ב שבט, תשכ"א

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ מו"ה יוסף יהודא שי'

מו"ה נפתלי שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבם מט' בשבט, ושאלתם האם יש מקום להזזת הברת המלים בכדי שיתאימו לכללים דמלרע ומלעיל.

בכלל אין מובן החשש שלהם, שהרי בנגינה אין מקפידים כלל וכלל על כללים האמורים, ואפילו על כללים עוד יותר עיקרים עד שלפעמים מוסיפים הברות וכו'.

באם מאיזה טעם שיהי' הרי דוקא בנדון זה כלל הוא באופן דיקוב הדין את ההר, יכולים לשנות, אבל כנ"ל מיטב השיר אי התלותו בכלל דקדוק וכו'.

ב) האם לעבד הנגונים למקהלה בשני קולות, שאז בקל יותר יתקבל ע"י המורים.

גם בזה תמי' לכאורה דאיפכא מסתברא, שהרי נגון המעובד לשני קולות אי אפשר שיושר ע"י אחד (באם שלא הספיק הזמן להכין מנגן שני או שאין מנגן לזה וכו'), בכ"א כיון שכנראה רוצים הם למלאות רצון ותאוה כל אחד, גם בזה אין כל עיקרון, כיון שעצם הנגון לא ישונה במאומה יכולים לעבדו באופן המתאים.

ג) לשאלתם האם לציין שם המעבד וכו' - מובן שזהו תלוי במנהג המקום וכן תגובת הצבור, אף שתקותי חזקה שנקודה השני' אין בזה חשש, כיון שהמעבד שכותבים איש ישר הוא, ובודאי התחיל להתנהג בדרך הישרה היא דרך תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ובודאי אשר ציון שמו בחוברת יוסיף בו כח ועוז להתגבר במלחמת היצר והרי הקב"ה עוזרו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ובכללות הפעולות דהפצת המעינות חוצה, והרי באים הננו ז"ע מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל.

נ.ב.

כבקשתם נשלח המכתב בלי תור.

מו"ה יוסף יהודא שי': מרטון. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקיא. ו'תתקעז.

מו"ה נפתלי שי': קראוס. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט ז'שלח, ובהנסמן בהערות שם.

הזזת הברת המלים: בחוב' שירון חסידי, שהוכן ע"י הנ"ל והיה בטיפול במשרד החנוך.