אגרת ג'תעג

ב"ה, י"ב אייר, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיו"ד אייר. הנה ת"ח על הסיפור עכ"פ מאשר עשו התועדות התלמידים, והר"י וחלקו היי"ג מסעודת אחרון של פסח, סעודתו של משיח, ובודאי עוררו את התלמידים בעיקר העיקרים שהוא המעשה בפועל, היינו התמדה ושקידה בלימודיהם (דעקימת שפתיו הוי מעשה, וכמבואר בתניא פרק ל"ז) ובקיום המצות בהידור.

במ"ש אודות וכו', אשר לע"ע אין לו רסה גשמית כו', הנה הלא אם לא היו מתיחסים בקרירות, בעת שחסרה להנ"ל פרנסתו הרוחניות, שלא הי' בה המצב העכשוי, שעי"ז נגרם החסרון בפרנסה בגשמיות, והא בהא תליא, כשיוסיף בפרנסתו הרוחנית אש גם עליהם מצדם להשתדל בזה ככל האפשרי ע"י כל אלו שמזכירם במכתבו בהנוגע להנ"ל.

אזי יוסיף השי"ת בברכתו לפרנסתו בגשמיות, וכידוע הסיפור ופסק כ"ק רבנו הזקן, דו זאגסט אלץ וואס דו דארפסט, און אויף וואס דארף מען דיך זאגסטו ניט, וכהסיום שם, שכשעשה המוטל עליו נתמלאו כל צרכיו וברחבה.

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ויה"ר שיהי' בהקדם.

Kehot Publication Society · commercial