אגרת צח

שלום וברכה!

[כ"ב אלול תש"ג]

...ואסיים בענינא דיומא: אמרו חכז"ל א יש ל רעהו ו מתנות ל אביונים ר"ת אלול כי אז מזדרזין בצדקה, והרמב"ם כתב (הל' תשובה פ"ג, ה"ד) נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה כו' מר"ה ועד יוהכ"פ יותר מכל השנה. ואם בצדקה שמביאתו לחיי עוה"ז כך, על אחת כמה וכמה בצדקה המביאתו לחיי עוה"ב, וכדמוכח במשנה (ב"מ לג, א).

ויש לומר עוד מעלה נוספת בצדקה לרוחניות מצדקה לחיי עוה"ז אשר בזו האחרונה יכול להיות לפעמים מכשול בעניים שאינם מהוגנים וע"ד מארז"ל (ב"ב ט, ב) הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם שכר, ואין צריך לומר אם משתמשים במעות צדקה להעביר בני קטנים על הדת, משא"כ בצדקה השייכת לחיי עוה"ב דאין שייך חשש זה, ומכל שכן בחנוך קטנים וחיזוק גדולים בקיום התורה והמצות, שאז אין מקום גם לחשש הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון (חולין קלג, א.

ובפרט דאיסור זה י"ל שהוא דוקא אם אפשר באופן אחר. וכמ"ש בשו"ע לאדמו"ר הזקן הל' ת"ת פ"ד קו"א ס"א).

ויהי רצון אשר ע"י כי לך ד' הצדקה נכתב ונחתם בתוך כלל ישראל לשנה טובה ומתוקה.

Kehot Publication Society · commercial