קעה ברייתא ע"ז כב, א (ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול). טור רס"י רמה.
קעו רש"י שם ד"ה שקיבלו (שדה באריסותן מבעה"ב ומשקיבלוה הוטלה על שניהם לעסוק בה ביחד) וד"ה נקיט (לחרוש לזרוע ולקצור).
קעז ס' התרומה סי' קמז (ותטול בשעת קצירה או בשעת בצירה כנגד עמלך של שבת, ואני אטרח או שלוחי לעשות כן בחול, כדי ליטול בשעת בצירה או קצירה כנגד יום שלי).
קעח כדלעיל פ"ד. ואף שלעיל שם מבואר, דהיינו דווקא כשהמלאכה נעשית בחפצים של הנכרי, משא"כ בחפצים שהישראל נותן לו. אפשר דהכא שאני, שקבלו השדה בשותפות והנכרי עושה בשלו. אבל ראה לעיל פי"ד, שאף באריסות ושותפות אסור לומר לו שיעשה מלאכתו בשבת.
קעט רש"י שם ד"ה לא יאמר ישראל (טול אתה חלקך בשבת, לפי שנעשה שלוחו על חצי היום המוטל עליו). ר"ן שם (ו, סע"ב). לבוש שם ס"א. עוד נתבארו בסימן זה, פרטי האיסור לבוא לחשבון עם הנכרי בשעת חלוקת הפירות והמעות, משום שכר שבת, ולא נעתקו כאן.
קפ תוס' שם ד"ה לא יאמר (כאילו מעמיד פועל בידים). לבוש שם. מ"א שם ס"ק א.
ישראל ונכרי שקיבלו שדה בשותפותקעה שיהיה מוטל על שניהם לעמול לחרוש ולזרוע ושאר כל עבודות השדהקעו וכשיגיע הקציר יטלו חלק בפירות בעד עבודתם, לא יאמר הישראל להנכרי עבוד אתה בשבת וכשיגיע הקציר תטול חלקך בפירות כנגד עבודתך גם בשבתות, ואני אעבוד כנגד זה יום אחד בחול ואטול חלקי בפירות כנגד עבודתי בחולקעז , אע"פ שהנכרי מתכוין בעבודתו בשבת לטובת עצמו, ומותר לומר לנכרי עשה מלאכה בשבת לצורכךקעח , מכל מקום כיון שעבודת השדה מוטלת בכל יום ויום על שניהם בשוה חצי יום על זה וחצי יום על זה, אם כן כשהישראל אומר להנכרי שיעבוד בשבת כל היום והוא יעבוד כנגד זה יום אחד שלם בחולקעט הרי זה כמעמיד פועל במקומוקפ שיעשה מלאכתו בשבת (שוע"ר רמה, א).
קעה ברייתא ע"ז כב, א (ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול). טור רס"י רמה.קעו רש"י שם ד"ה שקיבלו (שדה באריסותן מבעה"ב ומשקיבלוה הוטלה על שניהם לעסוק בה ביחד) וד"ה נקיט (לחרוש לזרוע ולקצור).קעז ס' התרומה סי' קמז (ותטול בשעת קצירה או בשעת בצירה כנגד עמלך של שבת, ואני אטרח או שלוחי לעשות כן בחול, כדי ליטול בשעת בצירה או קצירה כנגד יום שלי).קעח כדלעיל פ"ד. ואף שלעיל שם מבואר, דהיינו דווקא כשהמלאכה נעשית בחפצים של הנכרי, משא"כ בחפצים שהישראל נותן לו. אפשר דהכא שאני, שקבלו השדה בשותפות והנכרי עושה בשלו. אבל ראה לעיל פי"ד, שאף באריסות ושותפות אסור לומר לו שיעשה מלאכתו בשבת.קעט רש"י שם ד"ה לא יאמר ישראל (טול אתה חלקך בשבת, לפי שנעשה שלוחו על חצי היום המוטל עליו). ר"ן שם (ו, סע"ב). לבוש שם ס"א. עוד נתבארו בסימן זה, פרטי האיסור לבוא לחשבון עם הנכרי בשעת חלוקת הפירות והמעות, משום שכר שבת, ולא נעתקו כאן.קפ תוס' שם ד"ה לא יאמר (כאילו מעמיד פועל בידים). לבוש שם. מ"א שם ס"ק א.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org