ואלה תולדות יצחק בן · ש"פ תולדות, תער"ג
קצב
והשכל כמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת, ובזה יכול לכוון סיבוב עצמו אבל לא סיבוב הזולת, וא"כ מה שכולם מכוונים לכוונה א' א"ז מכח עצמן כ"א מכח שחוץ להם והוא כח הבורא ית' וכמ"ש במ"א, ועמ"ש מזה בד"ה מצה זו, רנ"ה. הרי מהשמים נראה בראי' חושי' כח הא"ס הבל"ג כו'. ובמד"ת ובילקוט אי' עפ"ז משל לגבור שנכנס למדינה ולא היו יודעים מה כחו, א"ל פקח א' מאבנא דהוא מתגושש בהון אתון יודעים גבורתו כך מהשמים אנו למדין מה כחו של הקב"ה, ופי' מתגושש הוא כדאי' במשנה פ"ב דחלה אימתי בזמן שהספינה גוששת, פי' הערוך שקרקעית הספינה נוגעת בקרקעי' הים, וכמו"כ כאן מש"א דהוא מתגושש היינו כח הקב"ה שנראה ונגלה למטה ע"י השמים כו', והיינו כח הא"ס שנראה ונגלה בהם. וי"ל שזהו שמגלים בחי' אחדות ה' יחודו בתחתונים, וז"ע דהוא מתגושש בהם דפי' שנוגע בקרקע כו' היינו בחי' יחודו ית' בתחתונים, דהנה ידוע מ"ש ה' אחד ואין אומרים ה' יחיד דהכוונה באו' א' שגם כמו שנתהוו העולמו' ה"ה אחד לפי שכולם בטלים ביחודו ית' שז"ע כד אמליכתי' כו' כידוע ומבו' במ"א, שכ"ז
נראה בחוש בשמים איך שכח הא"ס פועל והן בטלים בתכלית כו', והוא שבהתמדת הפעולה ובהסיבוב לכוונה א' נראה כח הא"ס שפועל בהם ומנהיגם ואיך שהם בטלים בתכלית לאוא"ס ב"ה שמנהיגם כרצונו. ובפרט לפי הידוע דסיבוב עצמן הוא באופן אחר (היינו ממערב למזרח) והסיבוב שלהם להכוונה המיוחדת הוא בכח עליון המסבבם ומנהיגם באופן כזה, הרי נראה בזה איך שהן בטלי' בתכלית לבחי' א"ס ב"ה המנהיגם כרצונו ית', וזהו דהוא מתגושש בהון דמהז"ר וארץ נראה ונגלה כחו דאלופו ש"ע ואיך שהן בטלי' בתכלית לגבי א"ס ב"ה שהוא מנהיגם כרצונו ית'. גם ענין אבנא דהוא מתגושש הוא כדאי' במד"ר בשלח ר"פ כ"ה ע"פ הנני ממטיר הה"ד כל אשר חפץ ה' עשה כו' כל מה שהקב"ה חפץ לעשות עושה שהכל שלו כו', כשהמטיר אש וגפרית הי' מן השמים כו' והטל מן השמים כו', והמן מן השמים כו', ור"ל שבין השפעת הדין והעונש הגדול ר"ל ובין השפעת החסד הגדול אשר הם ב' עניני' הפכי' הכל נמשך מכלי א' דהיינו מהשמים, והו"ע התכללו' חו"ג שזהו ע"י הגילוי דא"ס הבל"ג שעי"ז דוקא יהיו התכללו' ההפכי'
כו', וזהו ג"כ ענין יקרא דה' שכ' הת"י שהו"ע לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי' התכללו' שנראה וניכר בהשמים כו', דענין היופי והיוקר הוא בהתכללו' הגוונים דוקא כו' וכמ"ש בד"ה מצה זו הנ"ל, וגם התהוות השמים הוא מאש ומים דקיימי ברוחא עילאה כדאי' בזהר פ' לך לך דע"ז ע"א, דפי' רוחא עילאה הוא בחי' הת"ת שכולל חו"ג בכח אוא"ס הבל"ג המאיר בו כו' וכמ"ש במ"א.
קיצור. והנה הע"ס מגלים גם בחי' אוא"ס הבל"ג, וכמו השמים מספרים כבוד אל יקרא דה' והוא דבקיומם התמידי ברצון הבורא והתמדת פעולתם וסיבוב כולם לכוונה א', נראה בזה כח הא"ס, ובמד"ת מאבנא דהוא מתגושש בהם, מל' ספינה גוששת, והיינו הגילוי למטה והוא גילוי יחודו ית' שהשמים בטלים, וביותר שהסיבוב הוא היפך טבע עצמן, גם שמציאותם הוא באש ומים וקיימא ברוחא עילאה, ופועלים פעולת הפכים דחו"ג, דההתכללות הוא מאוא"ס הבל"ג, וזהו יקרא דה'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור