תצוה, פ' זכור, ט' אדר תשנ״א

תוכן ענינים

• ביאור הכתוב "ואתה תצוה את בני ישראל וגו' להעלות נר תמיד גו' מערב עד בוקר" בעבודת האדם - שע"י העצמיות של דמשה ("ואתה") מתגלה העצמיות דכאו"א מישראל שקשור עם עצמותו ית' ("אתה" האמיתי) ונמשך בעבודתו בפועל
• השייכות להציווי דמזבח הקטורת בסיום הפרשה - קטורת מלשון התקשרות, שלימות ההתקשרות עם הקב"ה שבעבודת הקטורת, עד להקטורת ד"אחת בשנה"
• השייכות לט' אדר - יום בוא כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לחצי כדור התחתון, שעי"ז נעשה ה"ואתה תצוה את בני ישראל וגו' להעלות נר תמיד גו' מערב עד בוקר" בתכלית השלימות
• השלמות לשיחות הנ"ל
• חלוקת משקה