Purim 5732

תוכן ענינים

• מעלה מיוחדת בפורים דאף שמותר במלאכה, יש בו ענין נעלה מכל הגבלה - ציווי לשמחה באופן ד"עד דלא ידע"; תקפו של נס - מ"בלילה ההוא" וצ"ל הענין בזה ומהו הלימוד למעשה? והביאור: דקאי על מלכו של עולם דאף שלכאורה פשוט שנדדה שנתו בשביל בניו הרי כיון ש"ישנו מן המצות", "מדה כנגד מדה" הי' צ"ל "אלוקיהם ישן", ואעפ"כ "נדדה שנת המלך"; טענת המן "ישנו עם אחד" היתה אמתית (ולכן אסתר לא טענה שמשקר); צ"ל "(ליבי) ער" וגם כש"מפוזר ומפורד" צ"ל ניכר, בכל מעשה - גם בעסקיו, שהוא "עם אחד"; הנס הי' ע"י לימוד מרדכי עם תשב"ר. (ס"א)
• התורה היא אמת בכל פרטי', ואת החסרון בקיום המצוות קוראים בשם "שינה", היינו שבמהותו רוצה להיות כדבעי אלא שעכשיו יושן (גם "צורר היהודים" - לא אמר יותר); ועפ"ז שלילת הטענה שהתעוררות לתורה ומצוות היא התערבות בחיי הפרט, כי לבו ער ורק לפי שעה ישן; ע"י נס פורים נתעוררו נשמות ישראל ולכן "ליהודים היתה וגו'" - תורה, יום טוב, מילה ותפילין - קיום המצוות בפועל; כך צ"ל העבודה בהשפעה על ישראל שלבם ער. (ס"ב)
• מהנ"ל שגם כאשר בני ישראל הי' הקב"ה ער בגלל לימוד מרדכי עם התינוקות, לומדים את גודל ענין החינוך דקטנים בכל מצב, טף ע"י ראש הסנהדרין שצריך לעסוק בהצלת כל ישראל כו', ובפרט בתקופתנו; עי"ז באים ל"אורה זו תורה" ו"שמחה זה יום טוב" - שהיום טוב יהי' מעניני יהדות ובתאריך יהודי ו"ששון זו מילה" - באופן החודר בגוף, "ויקר אלו תפילין" - הניכרים גם לעיני עמי הארץ, וכ"ז באופן ד"(דובר) שלום". (ס"ג)
• כדי להגיע למעלה ד"קנאת סופרים תרבה חכמה" יש לחלק כיתות גדולות לכמה חלקים ולכמה ולכמה מקומות (ועי"ז תהי' טובה הן ל"מים עליונים" והן ל"מים תחתונים"). (ס"ד)
• אף שהתורה אחת לכולנו, אבל ענינה הוא לימוד בהבנה, בכמות ובאיכות ובקביעות בנפש עד שגם בשנתו יתחדש בתורה וזהו ע"י שמ"תינוקות" עושים "תשב"ר" - גודל ענין החינוך על טהרת הקודש; ביאור ברמב"ם בענין מושיבין מלמד תינוקות ע"ג מלמד תינוקות משום "קנאת סופרים תרבה חכמה"; ביאור בגמרא "מכאן מודעא רבה לאורייתא"; "אורה (לשון נקבה) זו תורה" לרמז על החלק ד(משפיע תורה שבכתב ו)מקבל - תורה שבעל פה; כוונת הדרשה ד"אורה זו תורה" ועד"ש שמחה - יום טוב וכו'; הלימוד צ"ל בהבנה (כנ"ל) אבל העיקר הוא שישב ללמוד ואזי יבין. (ס"ו)
• כשם ש"קבלו וקיימו" ע"י שעמדו במסירות נפש, כך צ"ל בלימוד התורה עתה - ביטוש ושפלות ובמיוחד - בלימוד פנימיות התורה ( - "יין", ונגלה דתורה - "לחם", הביאור בזה), אבל אין להמתין עד שיגיע לדרגא זו; ההכנות לקראת י"א ניסן צ"ל בענין של תורה. (ס"ז)
• בפורים "כל הפושט יד נותנים לו ואפי' עכו"ם" - הביאור ע"ד ההלכה, וההוראה דאף ש"נותנים לו" אבל חלילה מלהתבזות בפני הגוי ואדרבה!; העולים הכשרים יבנו את ארץ ישראל; אודות מיהו יהודי. (ס"ח)
• הרוצים ליסע בשליחות (בימי הקיץ) יכינו עצמם ע"י הוספה בלימוד תורה בשקידה; אודות הרוצים לבוא לי"א ניסן; חלוקת משקה עבור ארץ הקודש. (ס"ט)
• מעלת אסתר לגבי מרדכי (דאע"פ שהיתה בבית המלכות "והסתר אסתיר" וכו', (הביאור בזה והקשר עם ספירת המלכות) פעלה במסירות נפש משא"כ מרדכי היהודי ראש הסנהדרין) וההוראה במעלת נשי ישראל ותפקידן. (ס"י)