קרח, ה' תמוז תשכ״ב

תוכן ענינים

• טענת קרח באה דוקא לאחרי מעשה המרגלים, שאז הוכח שהמעשה הוא העיקר, ובזה הרי כולם שוים; וענה לו משה רבינו שהמעשים צ"ל מאירים, וזה ע"י ההתקשרות למשה רבינו, וההוראה: שצ"ל העבודה בב' הקוין - מעשה, וכוונת המצוות. (ס"א)
• ביאור מאמר הזהר: מדוע אצל קרח ועדתו נאמר קראי מועד חסר יו"ד; ביטול דחכמה ושמחה דבינה. (ס"ח)
• המשך הביאור בטענת קרח מדוע תתנשאו, והתשובה - כי גם במעשה נבדל משה רבינו משאר העם, ע"ד שבת אהני לתמידים, ודבר זה נפעל ע"י משה אצל כל ישראל. (ס"ט)