No recording
Hanachos and scans
- שיחו"קUnedited hanachaAt the source
- תו"מ התוועדויותUnedited hanachaAt the source
- ח"א ע' 155 (משפטים)Edited (mugah)At the source
- ח"ג ע' 789 (ויצא)Edited (mugah)At the source
- בטא"ח מס' ז ע' דEdited (mugah)At the source
- סה"מMaamarAt the source
- תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מMaamarAt the source
- צילום 1The Rebbe's glossesAt the source
Text
No text of this farbrengen yet
Have a hanacha, or know where one was printed? Add it and it will be synced to the recording.
תוכן ענינים
- החילוק בין שבת - דמקדשא וקיימא, ליום טוב - שתלוי בבית דין ונקבע ע"פ הראי' (וגם בזמן הזה), ובזה רואים שיש לבני אדם בעלות על זמן. (ס"א)
- הביאור בזה ששמיני עצרת היא רגל בפני עצמו - מפני שלא יושבים בסוכה, יובן ע"פ פנימיות הענינים: שמה שהי' בסוכות עראי - נמשך בשמיני עצרת בקביעות; ובעבודה: שהגשמי יהי' עראי והרוחני קבע. (ס"ד)
- פעם אמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע "שמחת תורה מעג מען ריידן, ווייל שמחת תורה שאדט ניט"; במשל למלך שזימן את בניו וכו' לאחר ששהו שבעת ימים אמר קשה אלי פרידתכם וביקשם להשאר עוד יום, הכוונה היא שקשה עליו הפירוד שיהי' בין יהודי א' לחבירו (דיכול להיות שאחרי העבודה דד' מינים - חיבור כל סוג בני ישראל - יפרדו א' מחבירו), וע"ז מבקשים שישארו ביחד עוד יום - שמיני עצרת; וזה יעזור שיהי' נמשך בה"ויעקב הלך לדרכו". (ס"ז) בשבועת השומרים נמנו ד' דברים: שור, חמור, שה, שלמה, והם ד' מדרגות בנפש הבהמית, שמועילה עליהם השבועה דתהי צדיק וכו'. שה מראה על חוסר בתוקף, ובעבודה - לימוד עם ילדים חכמות חיצוניות וכו' פעם אמר הצ"צ שהוא רק קירזשנער (וואס נייט היטלאך) וכוונתו בדבריו לכל מי שהדברים מתאימים. (ס"י)
- "ויעקב הלך לדרכו" הוא ע"ד ענין חוץ לארץ (מלאכי חוץ לארץ); חילוק בין ארץ ישראל וחוץ לארץ באויר, ואצל צדיק חוץ לארץ הוא כמו ארץ ישראל, ולכן העבודה אינה ללכת לארץ ישראל רק לפעול במקום שנמצא שיהי' ארץ ישראל; מי שנמצא בשליחות - עליו לפעול שם, ויצליח אם מתנהג כדרוש. (סט"ז)
- הסדר ב"ויעקב הלך לדרכו" הוא: לא ללמוד מהשני, ואדרבה, לעשות היפך השני; חינוך הבנים צ"ל שיתנהגו כפי שמתנהגים ההורים ולא לפי רוח הזמן. יש לנצל לטובה זה שבאמעריקא "די ווייב פירט דעם מאן פאר'ן נאז". יהודי א' יש לו כח לברר כל העולם, ויכול להאיר העולם בתורת החסידות. על יין כתיב: "גזרו יינם משום בנותיהם ובנותיהם משום עבודה זרה", ומזה מובן בצד הטוב - שיקחו יין מההתוועדות וזה יפעול שיהי' שידוך חסידי ויתחילו לעסוק בעבודה שהיתה "זרה" אצלו ולמעלה ממנו. (סכ"א)
- קביעות בלימוד החסידות ובפרט בענינים שיהי' מן המוכן מה לדבר; קביעות בלימוד שולחן ערוך הלכות הצריכות בחבורה; דובר ע"ד קרן השנה. (סכ"ז)
Imported from mafteiach-index · mafteiach.app · at the source