Part IV; Iggeret HaKodesh, Chapter 26
The whole chapterכב וְהִנֵּה, כְּשֶׁהַמַּלְכוּת דַּאֲצִילוּת מִתְלַבֶּשֶׁת בִּקְלִיפַּת נוֹגַהּ, כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְגַם הָרַפַּ״ח נִיצוֹצִין שֶׁנָּפְלוּ בִּשְׁבִירַת הַכֵּלִים, אֲזַי, גַּם הַמַּלְכוּת דַּאֲצִילוּת נִקְרָא בְּשֵׁם ״עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע״ לְגַבֵּי ״זְעֵיר אַנְפִּין״ דַּאֲצִילוּת, שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד שָׁם, וְנִקְרָא ״עֵץ חַיִּים״.
22Now, when malchut of Atzilut vests itself in kelipat nogah in order to extract the sparks78 that fell with the sin of Adam, and also the 288 sparks that fell with the shevirat hakelim,79 malchut of Atzilut, too, is then referred to as “Tree of Knowledge of Good and Evil” in relation to the z’eyr anpin of Atzilut [which does not descend there and is referred to as Tree of Life].
כגוְהִנֵּה, הִתְלַבְּשׁוּת הַמַּלְכוּת בִּקְלִיפַּת נוֹגַהּ הוּא סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה – ״אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם כוּ׳״. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא: ״וּבְזִמְנָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע שָׁלְטָא כוּ׳ אִינּוּן כוּ׳״, דְּהַיְינוּ, בִּזְמַן גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁמַּשְׁפַּעַת לַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם בִּקְלִיפַּת נוֹגַהּ, שֶׁהָ״עֵרֶב רַב״ יוֹנְקִים מִשָּׁם, וּמִתַּמְצִיתָן נִיזּוֹנִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בַּגָּלוּת, וְאָז, עִיקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם וְעִיקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת – הוּא לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת כַּנּוֹדָע מֵהָאֲרִיזַ״ל.
23Now, the investment of malchut in kelipat nogah is the mysterium of the “Exile of the Shechinah,” “That man rules in man …”80 And this is the meaning of the statement in Raaya Mehemna: “But at the time that the Tree of Good and Evil dominates…, they….” That is, at the time of the exile of the Shechinah [who effuses to the chitzonim that are in kelipat nogah, from where the mixed multitude (erev rav) elicits, and from their extract the scholars of Torah are supported in the exile], the principal service of man, and the purpose of the occupation with Torah and the commandments, is to disencumber the sparks, as known from the Arizal.81
כדלָכֵן, עִיקַּר עִנְיַן הַלִּימּוּד הוּא בְּעִיּוּן וּפִלְפּוּל הֲלָכָה, בְּאִיסּוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה, לְבָרֵר הַמּוּתָּר וְהַטָּהוֹר מֵהָאָסוּר וְהַטָּמֵא – עַל־יְדֵי עִיּוּן וּפִלְפּוּל הֲלָכָה בְּחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, כַּנּוֹדָע דְּ״אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקַת״, וּבְחָכְמָה דַיְיקָא אִתְבְּרִירוּ, וְהַיְינוּ חָכְמָה עִילָּאָה דַּאֲצִילוּת, הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, סוֹד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בְּסוֹד ״אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא״), הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּמַלְכוּת דִּיצִירָה, (וְסוֹד) [סוֹד] הַמִּשְׁנָיוֹת וּבָרַיְיתוֹת הַמְלוּבָּשׁוֹת בִּקְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁכְּנֶגֶד עוֹלַם הַיְצִירָה, שֶׁשָּׁם מַתְחִיל בְּחִינַת הַדַּעַת [נוסח אחר: הָרַע] שֶׁבְּנוֹגַהּ [נוסח אחר: וְהַבָּרַיְיתוֹת, הַמְלוּבָּשׁוֹת בִּקְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁכְּנֶגֶד עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם מַתְחִיל בְּחִינַת הָרַע שֶׁבְּנוֹגַהּ], כַּנּוֹדָע מֵהָאֲרִיזַ״ל.
24Therefore, the principal mode of study is in the deliberation and argumentation of the law of issur and hetter, impurity and purity, in order to disencumber the permitted and pure from the proscribed and impure by means of the deliberation and argumentation of the law—with wisdom, understanding, and knowledge. For as known, the Torah derives from chochmah.82 Thus it is only through chochmah that they shall be disencumbered,83 i.e., the Supreme chochmah of Atzilut which is vested in malchut of Atzilut [the principium of the Oral Torah84 (85according to the principium of abba86 founded barta87)]—which (in turn) is vested in malchut of Yetzirah, the88 principium of the Mishnayot (89and the Beraytot that are vested in the kelipat nogah which corresponds to the world of Yetzirah, for there begins the aspect of the evil90 inherent in the nogah),91 as known from the Arizal.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org