Chapter 31

אעשה. כָּנַס, כְּמוֹ וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק (שמואל א י"ד):

1עשה HE HATH MADE — i.e. gathered, as (1 Samuel 14:48) “And he gathered (ויעש) troops and smote the Amalekites”.

אשוב אל ארץ אבותיך. וְשָׁם אהיה עמך, אֲבָל בְּעוֹדְךָ מְחֻבָּר לַטָּמֵא אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ (בראשית רבה):

1שוב אל ארץ אבותיך RETURN UNTO THE LAND OF THY FATHERS — and there I will be with thee; but as long as you are associated with the unclean Laban it is impossible to make my Divine Presence (Shechina) rest upon you (Midrash Tanchuma, Vayetzei 10).

אויקרא לרחל וללאה. לְרָחֵל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְלֵאָה, שֶׁהִיא הָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִזְדַּוֵּג יַעֲקֹב עִם לָבָן, וְאַף בָּנֶיהָ שֶׁל לֵאָה מוֹדִים בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי בֹּעַז וּבֵית דִּינוֹ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה אוֹמְרִים כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם וְגוֹ' – הִקְדִּימוּ רָחֵל לְלֵאָה:

1ויקרא לרחל וללאה AND HE CALLED RACHEL AND LEAH — First Rachel and afterwards Leah for she was the chief wife of the house for whose sake Jacob had entered into relations with Laban. Even the descendants of Leah admitted this (that Rachel was the principal wife), for Boaz and his Law-Court who were of the Tribe of Judah (Leah’s son) said (Ruth 4:11) “like Rachel and like Leah which two did build etc.”, mentioning Rachel before Leah (Genesis Rabbah 71:2).

אעשרת מנים. אֵין מוֹנִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה:

1עשרת מנים TEN TIMES — The word מנים never means less than ten (Ruth 4:11).

במנים. לְשׁוֹן סְכוּם, כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן וְהֵן עֲשִׂירִיּוֹת; לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף תְּנָאוֹ ק' פְּעָמִים:

2מנים signifies sum — the total of enumeration — these are tens: we may infer, therefore, that he changed the conditions of his hire one hundred times (Genesis Rabbah 74:3).

אוהנה העתדים. אַעַ"פִּ שֶׁהִבְדִּילָם לָבָן כֻּלָּם שֶׁלֹּא יִתְעַבְּרוּ הַצֹּאן דֻּגְמָתָן, הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב (בראשית רבה):

1והנה העתדים BEHOLD THE RAMS — Although Laban had separated all these so that the sheep should not give birth to young marked similar to them, angels brought them from the flock which had been placed in charge of Laban’s sons to the flock in Jacob’s charge (Genesis Rabbah 73:10).

בוברדים. כְּתַרְגּוּמוֹ וּפַצִּיחִין, פייש"יר בְּלַעַ"ז, חוּט שֶׁל לָבָן מַקִּיף אֶת גּוּפוֹ סָבִיב, חֲבַרְבּוּרוֹת שֶׁלּוֹ פְתוּחָה וּמְפֻלֶּשֶׁת מִזּוֹ אֶל זוֹ; וְאֵין לְהָבִיא עֵד מִן הַמִּקְרָא:

2וברדים GRISLED — Explain it as the Targum renders it: פציחין open; old French faissie, checquered. There was a white stripe going right round the body, the spots of which it was composed being open and running from one end to the other. But I can bring no evidence from Scripture that this is the meaning.

אהאל בית אל. כְּמוֹ אֵל בֵּית אֵל, הַהֵ"א יְתֵרָה, וְדֶרֶךְ מִקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן (במדבר ל"ד):

1האל בית אל is the same as אל בית אל the ה of האל being redundant. It is customary for Scripture to speak thus, e. g. (Numbers 34:2) “When ye come into the land of Canaan הארץ כנען (instead of ארץ כנען).

במשחת שם. לְ' רִבּוּי וּגְדֻלָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁח לַמַּלְכוּת, כָּךְ וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ – לִהְיוֹת מְשׁוּחָה לְמִזְבֵּחַ:

2משחת שם WHERE THOU ANOINTEDST [A PILLAR] — This denotes distinction and eminence just as when one is anointed king one is raised to eminence: thus, too (Genesis 28:18) “and he poured oil upon the top of it (the stone)” that it might be anointed to be an altar (thus being distinguished among other stones).

גאשר נדרת לי. וְצָרִיךְ אַתָּה לְשַׁלְּמוֹ, שֶׁאָמַרְתָּ יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, שֶׁתַּקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת:

3אשר נדרת לי WHERE THOU VOWEDST A VOW UNTO ME —and you are bound to fulfill it, for you said (Genesis 28:22) “it shall be God’s house”, signifying that you would offer sacrifice there.

אהעוד לנו. לָמָּה נְעַכֵּב עַל יָדְךָ מִלָּשׁוּב? כְּלוּם אָנוּ מְיַחֲלוֹת לִירַשׁ מִנִּכְסֵי אָבִינוּ כְּלוּם בֵּין הַזְּכָרִים:

1העוד לנו IS THERE YET ANY FOR US? — Why should we prevent you from returning? Can we at all hope to inherit anything belonging to our father together with his sons?

אהלא נכריות נחשבנו לו. אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָה לִבְנוֹתָיו – בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין – נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת, כִּי מְכָרָנוּ לְךָ בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה:

1הלא נכריות נחשבנו לו ARE WE NOT THOUGHT ALIENS BY HIM? — Even at a time when it is customary for people to give a dowry to their daughters — at the time of their marriage — he treated us as strangers for he sold us to you in return for your labour during fourteen years

באת כספנו. שֶׁעִכֵּב דְּמֵי שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ:

2את כספנו [HAS EATEN] OUR MONEY — for he kept for himself the money for the wages of your labour during the next six years.

אכי כל העשר. כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא; כְּלוֹמַר, מִשֶּׁל אָבִינוּ אֵין לָנוּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁהִצִּיל הַקָּבָּ"ה מֵאָבִינוּ שֶׁלָּנוּ הוּא:

1כי כל העשר FOR ALL THE RICHES — The word כי here means but; as much as to say: of our father’s property we have nothing at all; but what The Holy One, blessed be He, has taken away from our father, that is ours.

בהציל. לְשׁוֹן הִפְרִישׁ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הַצָּלָה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, שֶׁמַּפְרִישׁוֹ מִן הָרָעָה וּמִן הָאוֹיֵב:

2הציל means separated (or taken away). Similarly all forms from the Hiphil of this root occuring in Scripture (usually translated by “to deliver”, “to rescue“) mean taking away, for one who rescues a person takes him away from the misfortune or from the enemy.

אאת בניו ואת נשיו. הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת, וְעֵשָׂו הִקְדִּים נְקֵבוֹת לִזְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְגוֹמֵר:

1את בניו ואת נשיו HIS SONS AND HIS WIVES — He took the males before the females whereas Esau took the females before the males, as it is said (Genesis 36:6) “And Esau took his wives and his sons etc.” (Genesis Rabbah 74:5)

אמקנה קנינו. מַה שֶּׁקָּנָה מִצֹּאנוֹ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים:

1מקנה קנינו means — what he had purchased by means of קנינו his own property i.e. his sheep, viz., menservants, maidservants, camels and asses (Genesis Rabbah 74:5; cf. Rashi on Genesis 30:43).

אלגזוז את צאנו. שֶׁנָּתַן בְּיַד בָּנָיו דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב:

1לגזז את צאנו TO SHEAR HIS FLOCK which he had given into the charge of his sons at a distance of three days’ journey between himself and Jacob.

בותגנב רחל את התרפים. לְהַפְרִישׁ אֶת אָבִיהָ מֵעֲ"זָ נִתְכַּוְּנָה (בראשית רבה):

2ותגגב רחל את התרפים AND RACHEL STOLE THE TERAPHIM — her intention was to wean her father from idol-worship (Genesis Rabbah 74:5).

אביום השלישי. שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה בֵינֵיהֶם:

1ביום השלישי ON THE THIRD DAY—for there was a journey of three days between them.

אאת אחיו. קְרוֹבָיו:

1את אחיו HIS BRETHREN — i.e. his kinsmen.

בדרך שבעת ימים. כָּל אוֹתָן ג' יָמִים שֶׁהָלַךְ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד לְלָבָן הָלַךְ יַעֲקֹב לְדַרְכּוֹ, נִמְצָא, יַעֲקֹב רָחוֹק מִלָּבָן שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי הִשִּׂיגוֹ לָבָן. לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד (שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וְלֹא נֶאֱמַר וַיִרְדֹּף אַחֲרָיו שִׁבְעַת יָמִים):

2דרך שבעת ימים SEVEN DAY’S JOURNEY — During all the three days during which the messenger had gone to tell Laban Jacob had proceeded on his journey. Consequently Jacob was then six days distance from Laban. On the seventh day i.e. on the day when Jacob covered that stretch of ground which made him seven days distant from Laban’s starting point Laban overtook him. We may infer, therefore, that all the distance that Jacob would have taken seven days to cover Laban covered in one day. And thus it states: “and he pursued after him seven day’s journey” and it does not say “and he pursued after him for seven days” (Genesis Rabbah 74:6).

אמטוב עד רע. כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים (יבמות ק"ג):

1מטוב עד רע EITHER GOOD OR EVIL — why should he not speak good? Because all the good that the wicked do to the righteous is evil in the opinion of the righteous (Yevamot 103b).

אכשביות חרב. כָּל חַיִל הַבָּא לַמִּלְחָמָה קָרוּי חֶרֶב:

1כשביות חרב AS CAPTIVES TAKEN BY THE SWORD — an army going to war is termed “sword”.

אותגנב אתי. גָּנַבְתָּ אֶת דַּעְתִּי:

1ותגנב אתי — means thou didst steal away my mind (as in Genesis 5:26).

איש לאל ידי. יֵשׁ כֹּחַ וְחַיִל בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רַע, וְכָל אֵל שֶׁהוּא לְ' קֹדֶש עַל שֵׁם עִזּוּז וְרֹב אוֹנִים הוּא:

1יש לאל ידי means MY HAND HAS THE STRENGTH AND THE POWER — to do you hurt (אל therefore means strength and יש לאל ידי is equivalent to יש אל לידי). Wherever אל is used as a Divine Name it is because it signifies strength and abundance of power.

אנכספתה. חָמַדְתָּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי (תהילים פ"ד), לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף (איוב י"ד):

1נכספתה means THOU DIDST LONG—It occurs many times in Scripture: (Psalms 89:3) “My soul yearneth (נכספה) yea, pineth”; (Job 14:15) “Thou wouldst have a desire (תכסוף) to the work of hands”.

אכי יראתי וגו'. הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁאָמַר לוֹ, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי וְגוֹ':

1כי יראתי BECAUSE I FEARED — He answered his first question first, for he had asked him (Genesis 31:26) “[what hast thou done…] that thou hast carried away my daughters etc.” (this being the first of all Laban’s questions).

אלא יחיה. וּמֵאוֹתָהּ קְלָלָה מֵתָה רָחֵל בַּדֶּרֶךְ (בראשית רבה)

1לא יחיה LET HIM NOT LIVE — In consequence of this curse Rachel died on the journey (Genesis Rabbah 74:9).

במה עמדי. מִשֶּׁלְּךָ:

2מה עמדי WHAT IS WITH ME that belongs to you.

אבאהל יעקב. הוּא אֹהֶל רָחֵל, שֶׁהָיָה יַעֲקֹב תָּדִיר אֶצְלָהּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֵשֶׁת יַעֲקֹב:

1באהל יעקב INTO JACOB’S TENT — This was Rachel’s tent also, for Jacob was constantly with her. For the same reason Scripture says (46:19) “the sons of Rachel Jacob’s wife”, whilst in the case of the other wives it does not state “Jacob’s wife” (Genesis Rabbah 74:9).

בויבא באהל רחל. כְּשֶׁיָּצָא מֵאֹהֶל לֵאָה חָזַר לוֹ לְאֹהֶל רָחֵל קֹדֶם שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּאֹהֶל הָאֲמָהוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה? שֶׁהָיָה מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא מַשְׁמְשָׁנִית:

2ויבא באהל רחל AND HE CAME INTO RACHEL’S TENT — When he left Leah’s tent he returned again to Rachel’s tent before he searched the tent of the two maid-servants. Why did he feel compelled to do all this? Because he knew full well that she was meddlesome (Genesis Rabbah 74:9).

אבכר הגמל. לְשׁוֹן כָּרִים וּכְסָתוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ בַּעֲבִיטָא דְגַמְלָא, וְהִיא מַרְדַּעַת הָעֲשׂוּיָה כְּמִין כַּר; וּבְעֵרוּבִין (דף ט"ז) שָׁנִינוּ הִקִּיפוּהָ בַּעֲבִיטִין, וְהֵן עֲבִיטֵי גְמַלִּים, בשט"ו בְּלַעַז:

1בכר הגמל IN THE CAMEL’S SADDLE-PILLOW — כר has the same meaning as in the Talmudic phrase "pillows (כרים) and bolsters”. Explain it as the Targum renders it: “in the עביטא of the camel”. This is a packsaddle made like a pillow. In Erubin (Eruvin 16a) we find, "they enclosed it with עביטין” by which is meant the saddles of camels. old French bast, bat; English packsaddle.

אדלקת. רָדַפְתָּ, כְּמוֹ עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ (איכה ד'), וּכְמוֹ מִדְּלֹק אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים (שמואל א י"ז):

1דלקת means THOU HAST PURSUED — as in (Lamentations 4:19) “They chased us (דלקנו) upon the mountains”, and (1 Samuel 17:53) ‘‘from chasing (מדלק) after the Philistines”.

אויוכיחו. וִיבָרְרוּ עִם מִי הַדִּין, אפרובי"ר בְּלַעַז:

1ויוכיחו — means that they may decide who is right. old French eprouver; English prove.

אלא שכלו. לֹא הִפִּילוּ עִבּוּרָם, כְּמוֹ רֶחֶם מַשְׁכִּיל (הושע ט'), תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל (איוב כ"א):

1לא שכלו means HAVE NOT MISCARRIED — Similar are: (Hosea 9:14) ‘‘a miscarrying (משכיל) womb”; (Job 21:10) “his cow calveth and casteth (תשכל) not her calf”.

בואילי צאנך. מִכָּאן אָמְרוּ אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל, שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵלִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל, אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (בבא קמא ס"ה):

2ואילי צאנך AND THE RAMS OF THY FLOCK — From this phrase they (the Rabbis) inferred (Bava Kamma 65b) that a male sheep even when one day old is called a ram; for if this be not so, how was this creditable to him? Did he mean that he had not eaten rams (i. e. the larger animals), but that he had eaten the smaller sheep? If so, he was a thief! (39).

אטרפה. עַל יְדֵי אֲרִי וּזְאֵב:

1טרפה THAT WHICH WAS TORN by a lion or a wolf.

באנכי אחטנה. לְשׁוֹן קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא (שופטים כ'), אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים (מלכים א א') – חֲסֵרִים, אָנֹכִי אַחְסְרֶנָּה, אִם חָסְרָה חָסְרָה לִי, שֶׁמִּיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה:

2אנכי אחטנה I BARE THE LOSS OF IT — It has the same meaning as the verb in (Judges 20:16) “sling stones at a hair-breadth and not miss (יחטא)”, and (1 Kings 1:21) “that I and my son Solomon shall suffer the loss of it (חטאים)” i.e. shall be lacking in authority. The sense therefore is: “I” was short of it; if it was missing, it was missing to me because you required it of my hand.

ג(אנכי אחטנה תַּרְגּוּמוֹ דַּהַוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא, שֶׁהָיְתָה נִפְקֶדֶת וּמְחֻסֶּרֶת, כְּמוֹ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ (במדבר ל"א), תַּרְגּוּמוֹ לָא שְׁגָא):

3אנכי אחטנה In the Targum it is translated by דהות שגיא ממנינא which means that which was missing and deficient from the number of the animals. The words (Numbers 31:49) “There is missing (נפקד) not one man of us”, is rendered in the Targum by ולא שגיא

דגנבתי יום וגנבתי לילה. גְנוּבַת יוֹם אוֹ גְנוּבַת לַיְלָה, הַכֹּל שִׁלַּמְתִּי:

4גנבתי יום וגנבתי לילה WHETHER STOLEN BY DAY OR STOLEN BY NIGHT — everything I paid back.

הגנבתי. כְּמוֹ רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת (איכה א'), מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט (ישעיהו א') אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ (הושע י'):

5גנבתי As regards the suffix י it is similar to the י in (Lamentations 1:1) “great (רבתי) among the nations, princess (שרתי) among the provinces”; (Isaiah 1:21) “that was full of (מלאתי) justice”; (Hosea 10:11) “that loveth (אהבתי) to thresh”.

אאכלני חרב. לְשׁוֹן אֵשׁ אֹכְלָה:

1אכלני חרב THE DROUGHT CONSUMED ME — the same metaphor as (Deuteronomy 4:24) אש אכלה “a consuming fire”.

בוקרח. כְּמוֹ מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ (תהילים קמ"ז), תַּרְגּוּמוֹ גְּלִידָא:

2וקרח THE FROST — as (Psalms 147:17) “He casteth forth his ice (קרחו)”. In the Targum it is rendered by גלידא “hoar-frost”.

גשנתי. לְשׁוֹן שֵׁנָה:

3שנתי means MY SLEEP.

אותחלף את משכרתי. הָיִיתָ מְשַׁנֶּה תְּנַאי שֶׁבֵּינֵינוּ, מִנָּקֹד לְטָלוּא, וּמֵעֲקוּדִים לִבְרֻדִּים:

1ותחלף את משכרתי AND THOU HAST CHANGED MY HIRE — You have altered the agreement regarding my hire between us from speckled to spotted and from streaked to grisled.

אופחד יצחק. לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאַעַ"פִּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת; יַעֲקֹב נִתְיָרֵא לוֹמַר אֱלֹהֵי, וְאָמַר וּפַחַד:

1ופחד יצחק AND THE DREAD OF ISAAC — He did not like to say “God of Isaac” because God does not associate His name with the righteous whilst they are alive. And although He (God) said, when he (Jacob) was departing from Beer-Sheba, (Genesis 28:13) “I am the Lord, the God of Abraham thy father and the God of Isaac”, this was because his (Isaac’s) eyes were dim and he might therefore be regarded as dead (Midrash Tanchuma, Toldot 7) — Jacob, however, feared to say “God of Isaac” and said “the Dread”.

בויוכח. לְשׁוֹן תּוֹכָחָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה:

2ויוכח The word here has the meaning of reproof (“and he reproved thee”; cf. Genesis 5:24) and not of deciding (as in Genesis 5:37).

אמה אעשה לאלה. אֵיךְ תַּעֲלֶה עַל לִבִּי לְהָרַע לָהֶן:

1מה אעשה לאלה WHAT CAN I DO UNTO THEM — How could it enter my mind injure them, my daughters!

אוהיה לעד. הַקָּבָּ"ה:

1והיה לעד means and LET GOD BE FOR A WITNESS.

אלאחיו. הֵם בָּנָיו שֶׁהָיוּ לוֹ אַחִים, נִגָּשִׁים אֵלָיו לְצָרָה וּלְמִלְחָמָה (בראשית רבה):

1לאחיו UNTO HIS BRETHREN — really his sons, who were like brothers to him since they were standing by him in trouble and in battle (Genesis Rabbah 74:13).

איגר שהדותא. תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל גַּלְעֵד:

1יגר שהדותא This is the Aramaic of גלעד.

בגלעד. גַּל עֵד:

2גלעד — is really two words — גל עד heap of testimony.

אוהמצפה אשר אמר וגו'. וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר בְּהַר הַגִּלְעָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד (שופטים י"א), וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ מִצְפָּה? לְפִי שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ, יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ אִם תַּעֲבֹר אֶת הַבְּרִית:

1והמצפה אשר אמר AND MIZPAH (literally, the Mizpah); BECAUSE HE SAID etc . — The word והמצפה and the Mizpah must refer to some well-known place bearing this name (for there are several places named Mizpah) it refers to the Mizpah which is in Mount Gilead — as it is written (Judges 11:29) “and he passed over Mizpah of Gilead”. Why was it also called Mizpah? Because each of them said to the other, “The Lord watch (יצף) between me and thee that thou shouldst not violate this covenant”.

בכי נסתר. וְלֹא נִרְאֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:

2כי נסתר WHEN WE ARE ABSENT, and shall not see (be able to watch) one another.

אבנתי, בנתי. שְׁתֵּי פְעָמִים, אַף בִּלְהָה וְזִלְפָּה בְּנוֹתָיו הָיוּ מִפִּילֶגֶשׁ:

1בנתי....בנתי The word is written twice, referring once to Leah and Rachel and the second time to the handmaids, because Bilhah and Zilpah were also his daughters from a concubine (Genesis Rabbah 74:13).

באם תענה את בנתי. לִמְנֹע מֵהֶן עוֹנַת תַּשְׁמִישׁ (יומא ע"ז):

2אם תענה את בנתי IF THOU SHALT AFFLICT MY DAUGHTERS by refusing them thy companionship (Yoma 77b).

איריתי. כְּמוֹ יָרָה בַיָּם, כְּזֶה שֶׁהוּא יוֹרֶה הַחֵץ:

1יריתי I HAVE SET UP (by casting stones down); the word has the same meaning as (Exodus 15:4) “He cast (ירה) into the sea”. Laban speaks like a person who casts (יורה) one arrow (Midrash Rabbah has “one spear”) and boasts of his prowess.

אאם אני. הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר, כְּמוֹ עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי:

1אם אני THAT I WILL NOT — Here the word אם is used in the sense of אשר “that”, as (Genesis 24:33) “until that (אם) I have spoken my words”.

בלרעה. לְרָעָה אִי אַתָּה עוֹבֵר, אַבָל אַתָּה עוֹבֵר לִפְרַקְמַטְיָה:

2לרעה FOR EVIL — For evil you may not pass, but for trading purposes (as e. g., with a caravan) you may pass (Genesis Rabbah 74:16).

אאלהי אברהם. קֹדֶשׁ (בראשית רבה):

1אלהי אברהם GOD OF ABRAHAM — Here the word אלהים is holy (i.e. it is the Divine Name). (Genesis Rabbah 74:17)

בואלהי נחור. חֹל:

2אלהי נחור THE GOD OF NAHOR — Here the name is non-holy (i.e. it is a designation for an idol) (Genesis Rabbah 74:17).

גאלהי אביהם. חֹל:

3אלהי אביהם THE GOD OF THEIR FATHER — Here the name is non-holy (Genesis Rabbah 74:17).

אויזבח יעקב זבח. שָׁחַט בְּהֵמוֹת לְמִשְׁתֶּה:

1ויזבח יעקב זבח AND JACOB OFFERED A SACRIFICE — he slaughtered cattle for the feast

בלאחיו. לְאוֹהֲבָיו שֶׁעִם לָבָן:

2לאחיו HIS BRETHREN — those of his friends who were with Laban (cf Targum Jonathan)

גלאכל לחם. כָּל דְּבַר מַאֲכָל קָרוּי לֶחֶם, כְּמוֹ עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה'), נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ (ירמיהו י"א):

3לאכל לחם TO EAT BREAD — Any article of food is termed לחם bread, as (Daniel 5:1) “made a great feast (לחם רב)”, and (Jeremiah 11:19) “Let us destroy the tree with the fruit thereof (בלחמו)".

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org