Chapter 26

אאל תרד מצרימה. שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, כְּמוֹ שֶׁיָּרַד אָבִיו בִּימֵי הָרָעָב; אָמַר לוֹ: אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שֶׁאַתָּה עוֹלָה תְמִימָה, וְאֵין חוּצָה לָאָרֶץ כְּדַאי לְךָ:

1אל תרד מצרימה GO NOT DOWN INTO EGYPT — Because he thought of going down to Egypt as his father had gone down in time of famine. He said to him, “Do not go down to Egypt for you are a burnt-offering without blemish and residence outside the Holy Land is not befitting you” (Genesis Rabbah 64:3).

אהאל. כְּמוֹ הָאֵלֶּה:

1האל is the same as האלה THESE.

אוהתברכו בזרעך. אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ יְהֵא זַרְעֲךָ כְּזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, וְזֶה אָב לְכֻלָּן בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ וְגוֹ' (בראשית מ״ח:כ׳); וְאַף לְעִנְיַן הַקְּלָלָה מָצִינוּ כֵן וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה (במדבר ה'), שֶׁהַמְקַלֵּל שׂוֹנְאוֹ אוֹמֵר תְּהֵא כִּפְלוֹנִית, וְכֵן וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי (ישעיהו ס"ה), שֶׁהַנִּשְׁבָּע אוֹמֵר אֱהֵא כִפְלוֹנִי אִם עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ:

1והתברכו בזרעך AND IN THY SEED SHALL BLESS THEMSELVES — A man will say to his son, “May your seed be as the seed of Isaac”. Such is the meaning of this phrase wherever it occurs in the entire Scriptures. The following passage is that from which this meaning may be derived for all such passages: (48:20) “By thee shall all Israel bless their children saying, “May God make thee [as Ephraim and Manasseh]”. So, too, in the case of a curse do we find a similar idea: (Numbers 5:27) “And the woman shall become a curse”, meaning that one who curses his enemy will say “May you be like such and such a woman”. Similar, also, is (Isaiah 65:15) “And ye shall leave your name for a curse unto mine elect”, meaning that one who takes an oath will say “May I be like such-and-such a person if I have really done so-and-so”.

אשמע אברהם בקולי. כְּשֶׁנִּסִּיתִי אוֹתוֹ:

1שמע אברהם בקלי ABRAHAM HEARKENED TO MY VOICE when I put him to the test.

בוישמר משמרתי. גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א):

2וישמר משמרתי AND KEPT MY CHARGE — This refers to precautionary measures which are intended to make us avoid the infringement of Biblical prohibitions: such are the Rabbinical inhibition of marriage between relatives in the second degree and the Rabbinical regulations regarding not doing certain acts on the Sabbath (cf. Yevamot 21a).

גמצותי. דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִן הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים:

3מצותי MY COMMANDMENTS — those matters which, had they not been written in the Torah, we would nevertheless hold that they are fitting matters to be the subject of a commandment, such as robbery and murder (cf. Yoma 67b).

דחקותי. דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו:

4חקותי MY ORDINANCES — matters which our evil inclination and the heathen nations argue against the necessity of prohibiting, such as the eating of swine’s flesh and the wearing of garments made of a mixture of wool and linen — things for which there are no apparent reasons but which are the King’s decrees and enactments imposed on His subjects (Yoma 67b).

הותורתי. לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (בראשית רבה):

5ותורתי AND MY LAWS — The plural serves to include with the written Law also the Oral Law which prescribes commands that are an ancient institution given by God to Moses from Sinai (cf. Genesis Rabbah 64:4).

אלאשתו. עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ אִמְרִי לִי אָחִי הוּא (בראשית כ׳:י״ג):

1לאשתו means CONCERNING HIS WIFE, just as (20:13) “Say about me (לי), He is my brother”.

אכי ארכו. אָמַר, מֵעַתָּה אֵין לִי לִדְאֹג, מֵאַחַר שֶׁלֹּא אֲנָסוּהָ עַד עַכְשָׁו, וְלֹא נִזְהַר לִהְיוֹת נִשְׁמָר:

1כי ארכו WHEN HE HAD BEEN THERE A LONG TIME — He thought, “From now I need have no fear since they have not molested her up to now”, and he was not sufficiently strict in guarding his actions (Genesis 20:13).

בוישקף אבימלך וגומר. רָאָהוּ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ:

אאחד העם. הַמְיֻחָד בָּעָם, זֶה הַמֶּלֶךְ:

1אחד העם ONE OF THE PEOPLE — the one singled out from the people — viz., the king (cf. Targum).

בוהבאת עלינו אשם. אִם שָׁכַב כְּבָר, הֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:

2והבאת עלינו אשם means had he really lain with her you would have now brought guiltiness upon us (i. e. the verb is not in the future but in the conditional past tense).

אבארץ ההוא. אַעַ"פִּ שֶׁאֵינוֹ חֲשׁוּבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ, כְּאֶרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִם (בראשית רבה):

1בארץ ההוא IN THAT LAND although it (Gerar) had not the sacred importance of Erez Yisroel proper — i. e., as the territory of the seven nations, and is therefore not as fertile as the Holy Land (cf. Ketubot 112a).

בבשנה ההיא. אַעַ"פִּ שֶׁאֵינָהּ כְּתִקְנָהּ, שֶׁהָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן (בראשית רבה):

2בשנה ההיא IN THAT YEAR although it was not a normal year, being a year of famine.

גבארץ ההיא בשנה ההיא. שְׁנֵיהֶם לָמָּה? לוֹמַר, שֶׁהָאָרֶץ קָשָׁה וְהַשָּׁנָה קָשָׁה:

3בארץ ההיה בשנה ההיא In that land and in that year. — Why is there mention of the two — that land and that year? To tell you that that soil was hard and that year was a hard one (Genesis Rabbah 64:6).

דמאה שערים. שֶׁאֲמָדוּהָ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְעָשְׂתָה עַל אַחַת שֶׁאֲמָדוּהָ מֵאָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אֹמֶד זֶה לְמַעַשְׂרוֹת הָיָה:

4מאה שערים AN HUNDREDFOLD — for they had estimated how much it should have yielded and it yielded one hundred for every measure which they had estimated. Our Rabbis said that the estimate was made for the purpose of the tithe (Genesis Rabbah 64:6).

אכי גדל מאוד. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים זֶבֶל פִּרְדּוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק וְלֹא כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה):

1כי גדל מאד UNTIL HE BECAME VERY GREAT — so that people used to say, “Rather the dung of Isaac’s mules than all Abimelech’s gold and silver’’(Genesis Rabbah 64:7).

אועבדה רבה. פְּעֻלָּה רַבָּה בִּלְשׁוֹן לע"ז אוברי"נא, עֲבוֹדָה מַשְׁמָע עֲבוֹדָה אַחַת; עֲבֻדָּה מַשְׁמָע פְּעֻלָּה רַבָּה:

1וְעֲבֻדָּה רבה means a great many things to do (i. e. great undertakings) O. F. ouvraine. The word עֲבוׂדָה denotes one thing to be done whereas עֲבֻדָּה denotes many things to be done (a collective noun)

אסתמום פלשתים. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ תַּקָּלָה הֵם לָנוּ מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ, טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי לְשׁוֹן סְתִימָה, וּבִלְשׁוֹן הַתַּלְמוּד מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב:

1סתמום פלשתים THE PHILISTINES STOPPED THEM, saying, “They may become a source of danger to us because of marauding troops that may invade us” (i.e.,they may invade our country to obtain possession of the wells, or if they invade us for any other reason they will be able to find a supply of water). (Tosafot Sotah 10.) The rendering of the Targum טמונין means “stopping up” and we find it in the language of the Talmud (Pesachim 42a) “Chokes up (מטמטם) the heart”.

אבנחל גרר. רָחוֹק מִן הָעִיר:

1בנחל גרר IN THE VALLEY OF GERAR — far away from the city.

אוישב ויחפר. הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וּפְלִשְׁתִּים סִתְּמוּם, מִקֹּדֶם שֶׁנָּסַע יִצְחָק מִגְּרָר, חָזַר וַחֲפָרָן:

1וישב ויחפר AND ISAAC DIGGED AGAIN — those wells which they had dug in the days of his father Abraham and which the Philistines had stopped up before Isaac left Gerar he once again dug.

אעשק. עִרְעוּר:

1עשק means DISPUTE.

בכי התעשקו עמו. נִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ עָלֶיהָ בִּמְרִיבָה וְעִרְעוּר:

2כי התעשקו עמו means THEY ENGAGED WITH HIM about it in strife and DISPUTE.

אשטנה. נושימנ"ט:

1שטנה old French nuisement; English hindrance.

אופרינו בארץ. כְּתַרְגּוּמוֹ וְנֵיפוּשׁ בְּאַרְעָא:

1ופרינו בארץ WE SHALL BE FRUITFUL IN THE LAND — as the Targum translates it וניפוש and we shall increase in the land).

אואחזת מרעהו. כְּתַרְגּוּמוֹ וְסִיעַת מֵרַחֲמוֹהִי, סִיעַת מֵאוֹהֲבָיו. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין מֵרֵעֵהוּ מ' מִיסוֹד הַתֵּבָה, כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים דְּשִׁמְשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תֵּבַת וַאֲחֻזַּת דְּבוּקָה; אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְדַבֵּר עַל הַמַּלְכוּת כֵּן, סִיעַת אוֹהֲבָיו, שֶׁאִם כֵּן, כָּל סִיעַת אוֹהֲבָיו הוֹלִיךְ עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא סִיעָה אַחַת שֶׁל אוֹהֲבִים – לָכֵן יֵשׁ לְפָתְרוֹ בַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן; וְאַל תִּתְמַהּ עַל תָּי"ו שֶׁל אֲחֻזַּת וְאַעַ"פִּ שֶׁאֵין תֵּבָה סְמוּכָה, יֵשׁ דֻּגְמָתָהּ בַּמִּקְרָא עֶזְרָת מִצָּר (תהילים ס'), וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן (ישעיהו נ"א):

1ואחזת מרעהו —as the Targum renders it: וסיעת מרחמוחי which means a company formed from his friends, the מ meaning from סיעת ממאוהביו. There are some who explain that in מרעהו the מ is part of the noun מרע — just like (Judges 14:11) “Thirty companions (מרעים)” in the narrative of Samson — in order that the word ואחזת should be taken to be the construct state to מרעהו (the company of his friends). But it would not be a polite thing to speak thus of a king — the company of his friends — for if this were the meaning it would imply that he (Abimelech) took with him the whole company of his friends and that he had no more than one group of friends. For this reason it should be interpreted in the first way (that אחזת is not construct). And you need not be surprised at the ת of אחזת although the word is not in the construct state, for we have similar cases in Scripture: (Psalms 60:13) “help (עזרת) against the adversary”, and (Isaiah 51:21) “Drunken, (שכרת) but not with wine”.

באחזת. לְשׁוֹן קְבִיצָה וַאֲגֻדָּה שֶׁנֶּאֱחָזִין יַחַד:

2אחזת signifies a collection and band, and a band is so called because the people who constitute it are held נאחזין together.

אראו ראינו. רָאִינוּ בְאָבִיךָ, רָאִינוּ בְךָ:

1ראו ראינו WE SAW PLAINLY (literally, seeing we have seen) — We saw it in the case of your father and we see it in the case of yourself (Genesis Rabbah 64:10).

בתהי נא אלה בינותינו וגו'. הָאָלָה אֲשֶׁר בֵּינוֹתֵינוּ מִימֵי אָבִיךָ תְּהִי גַּם עַתָּה בינינו וביניך:

2‘תהי נא אלה בינותינו וגו means LET THE OATH that has existed BETWEEN US since the days of your father CONTINUE NOW BETWEEN US AND YOU.

אלא נגענוך. כְּשֶׁאָמַרְנוּ לֵךְ לְךָ מֵעִמָּנוּ:

1לא נגענוך WE HAVE NOT TOUCHED THEE when we said to you “Go from us”.

באתה. גַּם אַתָּה עֲשֵׂה לָנוּ כְּמוֹ כֵן:

2אתה THOU — thou, also, do with us in a like manner.

אשבעה. עַל שֵׁם הַבְּרִית:

1שבעה [AND HE CALLED IT] SHIBAH (swearing), in allusion to the Covenant (cf. v.31; “And they swear” etc.).

אבן ארבעים שנה. עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר (תהילים פ'), הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר; כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים; כָּל מ' שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צָד נָשִׁים מִתַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָם, כְּשֶׁהָיָה בֶּן מ' אָמַר אַבָּא בֶּן מ' שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה, אַף אֲנִי כֵן:

1בן ארבעים שנה [AND ESAU WAS] FORTY YEARS OLD —Esau is compared to a boar, as it is said, (Psalms 80:14) “The boar from the wood doth ravage it”. The boar when it lies down stretches forth its cloven hoof as much as to say, “See, I am a clean animal” (whilst really cloven hoofs are a feature of clean animals only in conjunction with another that is lacking in the swine). In the same way these dukes of Esau rob and extort and pretend to be honorable (Genesis Rabbah 65:1). For the whole forty years Esau enticed women from their husbands and ill-treated them; when he reached the age of forty he said, “My father took a wife when he was forty and I shall do the same” (Gen. R. 65).

אמרת רוח. לְשׁוֹן הַמְרָאוֹת רוּחַ, כְּמוֹ מַמְרִים הֱיִיתֶם, כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן:

1מרת רוח [AND THEY WERE] A VEXATION OF SPIRIT — the expression means opposing the spirit of a person. The first word is of the same root as (Deuteronomy 9:24), “Ye have been rebellious (ממרים)”: all their actions tended to be a grief

בליצחק ולרבקה. שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲ"זָ (בראשית רבה):

2ליצחק ולרבקה TO ISAAC AND REBEKAH, because they worshipped idols (Genesis Rabbah 65:4).

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org