ליקוטי אמרים
פרק ז
פרק ז
ל' הע"ח שער מ"ט רפ"ד והנה האש המתלקחת שהוא הקלי' הג' כשמתחברת עם נוגה שהיא רביעית אז נעשית רע וכשמסתלקת מן נוגה אז נוגה מתחברת עם החשמל ונעשית טוב כנז' פ' ויקהל רט"ז.
מלתא דבדיחותא ובדחי רבנן שבת ל,ב.
וכמו שעשה רבא לתלמידיו ע' בפסחים קי"ז. ויש שם גירסא רבה מובן דהגירסא הנכונה רבא דכן מובא בסש"ב ע"ש.
הל' עד אשר ישוב האדם כו' דגם על דברי' המותרים כשהן למלאות תאות גופו ונה"ב צריכי' ע"ז ג"כ תשו' כו' מסוף שובה אעתר1.
ויחזור לעבודת ה' ולתורתו ע' בד"ה בראשי' רפ"ד דף קמ"ז2.
ואין עולים משם. נראה הכונה על חיות נה"ב שהוא מנוגה אשר ירד בגקה"ט בעשותו האיסור ר"ל, ועם כי בההג"ה הל' המקבלת וקולטת החיות מהקדושה , צ"ע, אבל כמדומני שכן הוא מפורש באיזה דרוש.
[שיעשה תשובה גדולה כ"כ שזדונות נעשו לו כזכיות] ע"י תשו' גדולה מאה"ר מעלים גם את הניצוץ שנפל בעמקי הקלי' דג"ק הטמאות לגמרי שז"ע שהזדונות נעשו כזכיות.
ומכ"ש הניצוץ הטוב דנוגה שירד ע"י החטא בג"ק הטמאות ונעשה רע, בנ"ח עת"ר סח3.
בלקו"ת ד"ה כי ביום הזה יכפר4 הזדונות נעשה כזכיות כשם שע"י הזכיות תתעלה נפשו באור ה' כך תתעלה נפשו ע"י המרירות הגדולה ובמקום שבע"ת כו'.
בתצא עטר"ת5 ל"ת למע' מעשה רק שההמשכה בהלאו וע"י התשו' נעשי' כזכיות ההמשכה בהן ע"ש.
בדרושי ר"ה עטר"ת דרוש הג' בבוך שלי דף קנ"ו6. זדונות נעשים כזכיות הוא שהרע נהפך לטוב. ומבו' בסש"ב פ"ז שזהו דוקא בתשובה גדולה מאה"ר כו' וי"ל שזהו בתשובה דצעקת הלב להיות שזהו בעצם הנפש שלמעלה גם משורש ומקור ההתגלות כו' עי"ז שעצם הרע נהפך לטוב. ומבו' במוסגר דהמתקת הגבו' שהגבו' עצמן יהיו גבורות ממותקות (לא רק מצד רבוי החסדים דאז הוא רק מה שאינו נרגש מצד רבוי החסדים, כ"א שהגבורות עצמן כו' ע"ש) זהו שנמתקין בשרשן דוקא בחי' גבו' דעתיק שזהו בחינת עצמית עתיק שלמעלה משורש ומקור ובחי' הגילוי דחסד דעתיק הוא בחי' הגילויים וגבו' דעתיק הוא בחי' עצמית עתיק וכמו כן בענין התשו' בכדי שהרע יהפך לטוב זה ע"י התשו' שבבחי' צעקת הלב ע"ש.
[אא"כ יעשה תשובה מאהבה רבה כ"כ] ע' בחינוך שער התשובה ח"ב פל"ג7 דבחי' תשו"ע כזו לעקור לגמרי כל הרצון הזר מכל וכל ע"ד תשו' של ר"א בן דורדייא שיצא נשמתו בבכי' וכה"ג הרי גם מה שהוליד ממזר מתאוה רעה ימות. כידוע במעשה שהי' בבעל תשו' א' שצעק בכל נפשו עד שמאס בחייו באמת והי' קרוב ליציאת הנפש ומתו פתאום באותו הרגע כל ממזרים הנולדים מעונו לפי שהי' בכח עקירת הרצון הזה כ"כ לעקור גם מה שכבר נמשך ונשפע בתאותו להוליד ועד שנלקח ממנו החיות ע"ש.
ע' בד"ה ועשית חג שבועו' רנ"ו בוך שלי ד' כ"ב8. מביא הסש"ב פ"ז ומציין לשעהת"פ ד"ה פדה בשלום פ"ט.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Biurei Tanya
- Id
- rh-7q7a06a5
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.