עברית
The shiurim

The shiurim

Chumash · עקב, שביעי עם פירש״י

Chapter 11

The whole chapter

כבכִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֽוֹ׃

כגוְהוֹרִ֧ישׁ יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃

כדכָּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃

כהלֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ (ס)

Sefaria: Tanach with Ta'amei Hamikra · Public domain · sefaria.org

Rashi · Chapter 11

The whole chapter

פסוק כב

אשמר תשמרון. אַזְהָרַת שְׁמִירוֹת הַרְבֵּה, לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח (שם):

בללכת בכל דרכיו. הוּא רַחוּם וְאַתָּה תְּהֵא רַחוּם, הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים וְאַתָּה גּוֹמֵל חֲסָדִים (שם):

גולדבקה בו. אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא? אֶלָּא הִדַּבֵּק בַּתַּלְמִידִים וּבַחֲכָמִים וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נִדְבַּקְתָּ בּוֹ (ספרי):

פסוק כג

אוהוריש ה'. עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (שם):

בועצמים מכם. אַתֶּם גִּבּוֹרִים, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם, שֶׁאִם לֹא שֶׁיִּשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים מַה הַשֶּׁבַח הַהוּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוֹרִיִּים לוֹמַר וַעֲצוּמִים מִכֶּם? אֶלָּא אַתֶּם גִּבּוֹרִים מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם (ע' שם):

פסוק כה

אלא יתיצב איש וגו'. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אֻמָּה וּמִשְׁפָּחָה וְאִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִתְיַצֵּב" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ"? אֲפִלּוּ כְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שם):

בפחדכם ומוראכם. וַהֲלֹא פַּחַד הוּא מוֹרָא? אֶלָּא פַּחְדְּכֶם עַל הַקְּרוֹבִים וּמוֹרַאֲכֶם עַל הָרְחוֹקִים; פַּחַד לְשׁוֹן בְּעִיתַת פִּתְאֹם, מוֹרָא לְשׁוֹן דְּאָגָה מִיָּמִים רַבִּים:

גכאשר דבר לכם. וְהֵיכָן דִּבֵּר? (שמות כ"ג) אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְגוֹ' (ספרי שם):

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org

Tehillim · פח-פט

Chapter 88

The whole chapter

אשִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־מָחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת מַ֝שְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי׃

ביְ֭הוָה אֱלֹהֵ֣י יְשׁוּעָתִ֑י יוֹם־צָעַ֖קְתִּי בַלַּ֣יְלָה נֶגְדֶּֽךָ׃

גתָּב֣וֹא לְ֭פָנֶיךָ תְּפִלָּתִ֑י הַטֵּֽה־אָ֝זְנְךָ֗ לְרִנָּתִֽי׃

דכִּֽי־שָֽׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י וְחַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ׃

הנֶ֭חְשַׁבְתִּי עִם־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר הָ֝יִ֗יתִי כְּגֶ֣בֶר אֵֽין־אֱיָֽל׃

ובַּמֵּתִ֗ים חָ֫פְשִׁ֥י כְּמ֤וֹ חֲלָלִ֨ים ׀ שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר לֹ֣א זְכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד וְ֝הֵ֗מָּה מִיָּדְךָ֥ נִגְזָֽרוּ׃

זשַׁ֭תַּנִי בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת בְּ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת׃

חעָ֭לַי סָמְכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ וְכָל־מִ֝שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה׃

טהִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֝לֻ֗א וְלֹ֣א אֵצֵֽא׃

יעֵינִ֥י דָאֲבָ֗ה מִנִּ֫י עֹ֥נִי קְרָאתִ֣יךָ יְהוָ֣ה בְּכָל־י֑וֹם שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי׃

יאהֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא אִם־רְ֝פָאִ֗ים יָק֤וּמוּ ׀ יוֹד֬וּךָ סֶּֽלָה׃

יבהַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בָּאֲבַדּֽוֹן׃

יגהֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ וְ֝צִדְקָתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה׃

ידוַאֲנִ֤י ׀ אֵלֶ֣יךָ יְהוָ֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי וּ֝בַבֹּ֗קֶר תְּֽפִלָּתִ֥י תְקַדְּמֶֽךָּ׃

טולָמָ֣ה יְ֭הוָה תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃

טזעָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגֹוֵ֣עַ מִנֹּ֑עַר נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה׃

יזעָ֭לַי עָבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ בִּ֝עוּתֶ֗יךָ צִמְּתוּתֻֽנִי׃

יחסַבּ֣וּנִי כַ֭מַּיִם כָּל־הַיּ֑וֹם הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י יָֽחַד׃

יטהִרְחַ֣קְתָּ מִ֭מֶּנִּי אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ מְֽיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ׃

Sefaria: Tanach with Ta'amei Hamikra · Public domain · sefaria.org

Chapter 89

The whole chapter

אמַ֝שְׂכִּ֗יל לְאֵיתָ֥ן הָֽאֶזְרָחִֽי׃

בחַֽסְדֵ֣י יְ֭הוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃

גכִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃

דכָּרַ֣תִּֽי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי׃

העַד־ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹר־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה׃

ווְי֘וֹד֤וּ שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהוָ֑ה אַף־אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים׃

זכִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהוָ֑ה יִדְמֶ֥ה לַ֝יהוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִים׃

חאֵ֣ל נַ֭עֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁ֣ים רַבָּ֑ה וְ֝נוֹרָ֗א עַל־כָּל־סְבִיבָֽיו׃

טיְהוָ֤ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צְבָא֗וֹת מִֽי־כָֽמ֖וֹךָ חֲסִ֥ין ׀ יָ֑הּ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃

יאַתָּ֣ה מ֭וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם׃

יאאַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃

יבלְךָ֣ שָׁ֭מַיִם אַף־לְךָ֥ אָ֑רֶץ תֵּבֵ֥ל וּ֝מְלֹאָ֗הּ אַתָּ֥ה יְסַדְתָּֽם׃

יגצָפ֣וֹן וְ֭יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֝חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃

ידלְךָ֣ זְ֭רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃

טוצֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃

טזאַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃

יזבְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ׃

יחכִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗ תרים [תָּר֥וּם] קַרְנֵֽנוּ׃

יטכִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ׃

כאָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃

כאמָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו׃

כבאֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ׃

כגלֹֽא־יַשִּׁ֣א אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ וּבֶן־עַ֝וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ׃

כדוְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף׃

כהוֶֽאֶֽמוּנָתִ֣י וְחַסְדִּ֣י עִמּ֑וֹ וּ֝בִשְׁמִ֗י תָּר֥וּם קַרְנֽוֹ׃

כווְשַׂמְתִּ֣י בַיָּ֣ם יָד֑וֹ וּֽבַנְּהָר֥וֹת יְמִינֽוֹ׃

כזה֣וּא יִ֭קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֝לִ֗י וְצ֣וּר יְשׁוּעָתִֽי׃

כחאַף־אָ֭נִי בְּכ֣וֹר אֶתְּנֵ֑הוּ עֶ֝לְי֗וֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

כטלְ֭עוֹלָ֗ם אשמור־[אֶשְׁמָר־] ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ׃

לוְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם׃

לאאִם־יַֽעַזְב֣וּ בָ֭נָיו תּוֹרָתִ֑י וּ֝בְמִשְׁפָּטַ֗י לֹ֣א יֵלֵכֽוּן׃

לבאִם־חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֝מִצְוֺתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ׃

לגוּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲוֺנָֽם׃

לדוְ֭חַסְדִּי לֹֽא־אָפִ֣יר מֵֽעִמּ֑וֹ וְלֹֽא־אֲ֝שַׁקֵּ֗ר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃

להלֹא־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְׂ֝פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה׃

לואַ֭חַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקָדְשִׁ֑י אִֽם־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב׃

לזזַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי׃

לחכְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה׃

לטוְאַתָּ֣ה זָ֭נַחְתָּ וַתִּמְאָ֑ס הִ֝תְעַבַּ֗רְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ׃

מנֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ׃

מאפָּרַ֥צְתָּ כָל־גְּדֵרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּה׃

מבשַׁ֭סֻּהוּ כָּל־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו׃

מגהֲ֭רִימוֹתָ יְמִ֣ין צָרָ֑יו הִ֝שְׂמַ֗חְתָּ כָּל־אוֹיְבָֽיו׃

מדאַף־תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃

מההִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה׃

מוהִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה׃

מזעַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ־אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ׃

מחזְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֝֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵי־אָדָֽם׃

מטמִ֤י גֶ֣בֶר יִֽ֭חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשׁ֖וֹ מִיַּד־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה׃

נאַיֵּ֤ה ׀ חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃

נאזְכֹ֣ר אֲ֭דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כָּל־רַבִּ֥ים עַמִּֽים׃

נבאֲשֶׁ֤ר חֵרְפ֖וּ אוֹיְבֶ֥יךָ ׀ יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃

נגבָּר֖וּךְ יְהוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃

Sefaria: Tanach with Ta'amei Hamikra · Public domain · sefaria.org

Tanya · אגרת הקדש, פרק ה׳

Part IV; Iggeret HaKodesh, Chapter 5

The whole chapter

כוּבָזֶה יוּבַן מַה שֶׁאָמַר הָאֲרִיזַ״ל, שֶׁיֵּשׁ ב׳ מִינֵי נְשָׁמוֹת בְּיִשְׂרָאֵל – נִשְׁמוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יְמֵיהֶם, וְנִשְׁמוֹת בַּעֲלֵי מִצְוֹת הָעוֹסְקִים בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. דְּלִכְאוֹרָה, הֲרֵי גַּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִים לַעֲסוֹק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁ״אֲפִילוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ״.

כאאֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁתּוֹרָתָן עִיקָּר וְרוֹב יְמֵיהֶם בָּהּ, וּמִיעוּט יְמֵיהֶם בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, הִנֵּה פְּעוּלַּת אִתְעָרוּתָם דִּלְתַתָּא לְעוֹרֵר חֶסֶד עֶלְיוֹן, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹרִיד אוֹר־אֵין־סוֹף הַמְלוּבָּשׁ בְּחָכְמָה עִילָּאָה, מְקוֹר תּוֹרַת ה׳ שֶׁבְּפִיהֶם, הוּא רַק לְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּבְּרִיאָה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתַּלְמוּד, וְלַמַּלְאָכִים שֶׁבַּיְצִירָה עַל־יְדֵי לִימּוּד הַמִּשְׁנָה, יַעַן הֱיוֹת חַיּוּת הַנְּשָׁמוֹת וְהַמַּלְאָכִים נִשְׁפָּעוֹת מִצֵּירוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּיבּוּר, הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, – וּמְקוֹר הָאוֹתִיּוֹת הוּא מֵחָכְמָה עִילָּאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

כבאַךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹרִיד הֶאָרָה וְחַיּוּת מִבְּחִינַת הֶבֶל הָעֶלְיוֹן ה׳ תַּתָּאָה לָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, שֶׁהוּא צִמְצוּם גָּדוֹל בְּיֶתֶר עֹז, לֹא דַי בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים מִיעוּט יְמֵיהֶם בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, אֶלָּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דְּבַעֲלֵי מִצְוֹת הָעוֹסְקִים רוֹב יְמֵיהֶם בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים בְּחֵלֶק א׳ פֶּרֶק ל״ד). וְלָכֵן נִקְרְאוּ ״תָּמְכֵי אוֹרַיְיתָא״, וְהֵן בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת נֶצַח וְהוֹד, לִהְיוֹתָן מַמְשִׁיכִין אוֹר הַתּוֹרָה לְמַטָּה לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה.

כגוּבָזֶה יוּבַן לָמָּה נִקְרָא הַצְּדָקָה בְּשֵׁם ״מַעֲשֶׂה״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם״, עַל שֵׁם שֶׁפְּעוּלָּתָהּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר ה׳ לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה. וְזֶהוּ דִּקְדּוּק לְשׁוֹן זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: ״מַאן דְּעָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא״ – ״דְּעָבִיד״ דַּיְיקָא, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא בִּצְדָקָה וָחֶסֶד תַּתָּאָה מְעוֹרֵר חֶסֶד עֶלְיוֹן, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר־אֵין־סוֹף מִבְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה יוּ״ד שֶׁל שֵׁם, לְה׳ שֶׁל שֵׁם, בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה.

כדוְעַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, לְהַבְדִּיל הַבְדָּלוֹת אֵין קֵץ, כְּמוֹ שֶׁאָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא לַאֲחֵרִים (וְלֹא כְּשֶׁהוּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ), וְאָז מְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּדִבּוּרוֹ אֲלֵיהֶם. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ:

Rambam, three chapters · הלכות קרבן פסח פרקים ג-ה

Chapter 3

The whole chapter

אהָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח. אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ רַבּוֹ לִשְׁחֹט טָלֶה בְּכָל שָׁנָה וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו גְּדִי אוֹ שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לִשְׁחֹט גְּדִי וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו טָלֶה הֲרֵי זֶה יֹאכַל מִמֶּנּוּ. שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ שְׁחֹט לִי מִמִּין פְּלוֹנִי. הָלַךְ וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה אֵינוֹ אוֹכֵל מִשְּׁנֵיהֶן אֶלָּא יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה שֶׁאֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְּסָחִים. וְאִם הָיָה מֶלֶךְ אוֹ מַלְכָּה וְאָמַר לְעַבְדּוֹ לִשְׁחֹט עָלָיו וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת:

בהָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח וְקָבַע לוֹ גְּדִי אוֹ טָלֶה וְשָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ. הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט גְּדִי וְטָלֶה וְאוֹמֵר אִם גְּדִי אָמַר לִי גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי וְאִם טָלֶה אָמַר לִי טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי. שָׁכַח הַשּׁוֹלֵחַ מָה אָמַר לוֹ שְׁנֵיהֶן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאִם שָׁכַח הַשּׁוֹלֵחַ קֹדֶם שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. שָׁכַח אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְכֵן הַדִּין בְּאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי וְקָבַע לוֹ וְשָׁכַח הָעֶבֶד מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ. וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ רוֹעֶה שֶׁל רַבּוֹ גְּדִי וְטָלֶה וְיֹאמַר לוֹ שְׁחֹט שְׁנֵיהֶן כְּדֵי שֶׁתִּשְׁחֹט כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבְּךָ וַהֲרֵי אֶחָד מֵהֶן שֶׁלְּךָ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְרַבְּךָ בּוֹ כְּלוּם. אִם עָשָׂה הָרוֹעֶה כָּךְ אַחַר כָּךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לָעֶבֶד לְהַתְנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

גבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאָמְרוּ לָאֶחָד צֵא וּשְׁחֹט לָנוּ אֶת הַפֶּסַח וְאָמַר הוּא לָהֶן וְאַתֶּם שַׁחֲטוּ עָלַי וְשָׁחֲטוּ הֵם וְשָׁחַט הוּא כֻּלָּם אוֹכְלִין מִזֶּה שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:

דחֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ וְאָמְרוּ לָאֶחָד צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ. הָלַךְ וּמָצָא פֶּסַח שֶׁאָבַד וּשְׁחָטוֹ וְהֵם לָקְחוּ פֶּסַח אַחֵר וּשְׁחָטוּהוּ אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין עִמּוֹ וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף וְאִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ. אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אֵינָן אוֹכְלִין עִמּוֹ וְשֶׁלָּהֶן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:

האָמַר לָהֶם זֶה שֶׁשְּׁלָחוּהוּ לְבַקֵּשׁ פֶּסַח שֶׁאָבַד וּלְשָׁחֳטוֹ אִם אֵחַרְתִּי שַׁחֲטוּ אַתֶּם עָלַי. הָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט וְהֵם לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ. אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הֵם אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶם וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף. וְאִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן. אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:

ואָבַד לָהֶן פִּסְחָם וְאָבַד לוֹ פִּסְחוֹ וְאָמַר לָהֶן צְאוּ וּבַקְּשׁוּ וְשַׁחֲטוּ עָלַי וְאָמְרוּ לוֹ צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט וּמָצְאוּ הֵם וְשָׁחֲטוּ. כֻּלָּם אוֹכְלִין מִן הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף. וְאִם אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה נִשְׁחַט תְּחִלָּה אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד שְׁנֵיהֶן יִשָּׂרְפוּ וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. הָלַךְ הוּא לְבַקֵּשׁ וְהָלְכוּ הֵם לְבַקֵּשׁ וְלֹא אָמְרוּ זֶה לָזֶה כְּלוּם. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבָּם שֶׁיִּשְׁחֹט כָּל אֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵרוֹ. אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם רְמִיזוֹת וּדְבָרִים שֶׁאֻמְדַּן הַדַּעַת בָּהֶן שֶׁכָּל אֶחָד שֶׁיִּמְצָא יִשְׁחֹט עַל חֲבֵרוֹ. הוֹאִיל וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְלֹא אָמְרוּ זֶה לָזֶה כְּלוּם אֵינָן אַחְרָאִין זֶה לָזֶה:

זשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁחֲטוּ. חֲבוּרָה זוֹ לוֹקְחִין כֶּבֶשׂ אֶחָד מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת. וְהַשְּׁנִיָּה לוֹקְחִין הַשֵּׁנִי. וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה זוֹ בָּא אֵצֶל אֵלּוּ. וְאֶחָד מִבְּנֵי שְׁנִיָּה בָּא אֵצֶל הָרִאשׁוֹנָה. וְכָל חֲבוּרָה מֵהֶן אוֹמְרוֹת לְזֶה הָאֶחָד שֶׁבָּא אֶצְלָם אִם שֶׁלָּנוּ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלָּנוּ וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ וְנִמְנֵינוּ עַל שֶׁלְּךָ. וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם אוֹ עֶשֶׂר חֲבוּרוֹת שֶׁל עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה מוֹשְׁכִין לָהֶן אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה לַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת וְכָךְ הֵם מַתְנִים וְאוֹמְרִים וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין:

חשְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן זֶה לוֹקֵחַ פֶּסַח אֶחָד מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת וְזֶה לוֹקֵחַ לוֹ אֶחָד. וְזֶה מְמַנֶּה עַל פִּסְחוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְהָאַחֵר מְמַנֶּה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֵצֶל אֵלּוּ וְיָבוֹא אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵצֶל הָאַחֵר וּמַתְנֶה כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ מֵחֲבוּרָה שְׁנִיָּה וְאוֹמֵר אִם שֶׁלִּי הוּא פֶּסַח זֶה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא יָדִי מְשׁוּכָה מִפֶּסַח שֶׁלִּי וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלְּךָ וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ כְּלוּם:

טחֲמִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרְבוּ עוֹרוֹת פִּסְחֵיהֶן נִמְצֵאת יַבֶּלֶת בְּעוֹר אֶחָד מֵהֶן כֻּלָּם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאִם נִתְעָרְבוּ קֹדֶם זְרִיקַת דָּמָן חַיָּבִין בְּפֶסַח שֵׁנִי. נִתְעָרְבוּ אחַר זְרִיקָה פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁאִם הִקְרִיבוּ פֶּסַח שֵׁנִי נִמְצָא זֶה שֶׁקָּרַב בָּרִאשׁוֹן קָרְבָּן כָּשֵׁר מֵבִיא חֻלִּין עֲזָרָה. וְאִם נִמְנוּ כֻּלָּן עַל פֶּסַח אֶחָד נִמְצָא נִשְׁחַט שֶׁלֹּא לִמְחֻיָּב וְזֶה כְּמִי שֶׁנִּשְׁחַט שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו. וְאִם הִתְנָה כָּל אחָד מֵהֶן וְאָמַר אִם אֵינוֹ פֶּסַח יִהְיֶה שְׁלָמִים דַּם הַפֶּסַח בִּשְׁפִיכָה וְדַם הַשְּׁלָמִים בִּזְרִיקָה וְהַנִּתָּנִין בִּזְרִיקָה אַל יִתְּנֵם בִּשְׁפִיכָה לְכַתְּחִלָּה לְפִיכָךְ פְּטוּרִין מִפֶּסַח שֵׁנִי:

Sefaria: Torat Emet 363 · Public domain · sefaria.org

Chapter 4

The whole chapter

אכְּבָר נִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהַפֶּסַח אֵינוֹ נִשְׁחַט אֶלָּא לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם בְּעָלָיו וְאִם שְׁחָטוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם פָּסוּל. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל בְּנֵי חֲבוּרָה וְאָמַר לָהֶם לְאַחַר זְמַן אוֹתוֹ הַפֶּסַח שֶׁשָּׁחַטְתִּי עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ שְׁחַטְתִּיו. אִם הָיָה נֶאֱמָן לָהֶן סוֹמְכִין עַל דְּבָרָיו. וְאִם לָאו שׁוּרַת הַדִּין שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן. וְהָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח וְיָבִיא פֶּסַח שֵׁנִי:

בבְּשַׂר הַפֶּסַח שֶׁנִּטְמָא וְנוֹדַע לוֹ קֹדֶם זְרִיקָה אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵימוּרִין טְהוֹרִין לֹא יִזְרֹק אֶת הַדָּם שֶׁאֵין הַפֶּסַח בָּא אֶלָּא לַאֲכִילָה וְאִם זָרַק לֹא הֻרְצָּה. וְאִם לֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁנִּזְרַק הַדָּם הֻרְצָּה שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל שִׁגְגַת הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַזָּדוֹן. נִטְמְאוּ מִקְצָת הָאֵיבָרִים שׂוֹרֵף אֶת הַטְּמֵאִים וְאוֹכֵל אֶת הַטְּהוֹרִים. נִטְמְאוּ הָאֵימוּרִים וְהַבָּשָׂר קַיָּם זוֹרֵק אֶת הַדָּם וְהַבָּשָׂר נֶאֱכָל לָעֶרֶב. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אַחַר שֶׁנִּשְׁחַט לֹא יִזְרֹק אֶת הַדָּם וְאִם זָרַק לֹא הֻרְצָּה. לְפִיכָךְ חַיָּבִין בְּפֶסַח שֵׁנִי שֶׁאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף אֶלָּא אִם נִטְמְאָה בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ:

גהַפֶּסַח שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם אוֹ שֶׁנִּטְמָא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יִשָּׂרֵף מִיָּד. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ מֵתוּ אוֹ מָשְׁכוּ אֶת יְדֵיהֶם אֲפִלּוּ נִטְמְאוּ אוֹ מֵתוּ קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַד שֶׁתְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂרֵף. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁפְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ יִשָּׂרֵף מִיָּד. בַּדָּם אוֹ בַּבְּעָלִים תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂרֵף. לְפִיכָךְ אִם שְׁחָטוֹ אַחַר שֶׁנּוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יְדֵיהֶם אוֹ מֵתוּ אוֹ נִטְמְאוּ וְנִדְּחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי הֲרֵי זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיִּשָּׂרֵף אִם נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים כְּשֶׁנִּטְמְאוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. אֲבָל אִם נִטְמְאוּ מִקְצָתָן זָכוּ טְהוֹרִים בְּחֶלְקָם שֶׁל טְמֵאִים. אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמְאוּ מִקְצָתָן אַחַר שֶׁהִתְחִילוּ לֶאֱכל זָכוּ הַטְּהוֹרִים שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ. אֲבָל אִם הִתְחִילוּ כֻּלָּן וְנִטְמְאוּ מִקְצָתָן לֹא זָכוּ טְהוֹרִים בְּחֶלְקָן שֶׁל טְמֵאִים אֶלָּא הַטְּהוֹרִים אוֹכְלִין חֶלְקָם וְחֵלֶק הַטְּמֵאִים יִשָּׂרֵף. וְהוּא הַדִּין אִם מֵתוּ מִקְצָתָן. נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּפְנֵי הַכּל כְּדֵי לְבַיְּשָׁן עַד שֶׁיִּזָהֲרוּ בּוֹ. וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּ אוֹתָן וְיֹאמְרוּ מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה גָּנְבוּ. לְפִיכָךְ אִם יִשְׂרְפוּהוּ בְּקַשׁ וּבְקָנִים וְרָצוּ לִשְׂרֹף מִשֶּׁל עַצְמָן שׂוֹרְפִין. נִטְמָא מִעוּטוֹ וְכֵן הַנּוֹתָר שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן אֲבָל לֹא מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ מֵהֶן אֶצְלָם וְיִמְעֲלוּ בָּהֶן:

דהַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ אוֹ זָכָר בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים. יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו פֶּסַח. וְאִם לֹא נָפַל בָּהּ מוּם עַד שֶׁהִקְרִיב פִּסְחוֹ יָבִיא בְּדָמָיו שְׁלָמִים:

ההִפְרִישׁ פִּסְחוֹ וּמֵת. לֹא יְבִיאֶנּוּ בְּנוֹ אַחֲרָיו לְשֵׁם הַפֶּסַח אֶלָּא לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְאִם הָיָה מְמֻנֶּה עִם אָבִיו עָלָיו יְבִיאֶנּוּ לְשֵׁם פֶּסַח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁמֵּת אָבִיו אַחַר חֲצוֹת אַרְבָּעָה עָשָׂר אֲבָל קֹדֶם חֲצוֹת הֲרֵי זֶה נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹנֵן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר וְיָבִיא פִּסְחוֹ זֶה בַּשֵּׁנִי:

ומִי שֶׁאָבַד פִּסְחוֹ וּמְצָאוֹ אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ פֶּסַח אַחֵר וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין יַקְרִיב אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה לְשֵׁם פֶּסַח וְהַשֵּׁנִי יִקְרַב שְׁלָמִים. מְצָאוֹ אַחַר שֶׁשָּׁחַט פִּסְחוֹ הֲרֵי זֶה יִקְרַב שְׁלָמִים. וְכֵן אִם הֵמִיר בָּזֶה הַנִּמְצָא אַחַר שְׁחִיטָה הֲרֵי תְּמוּרָה זוֹ תִּקְרַב שְׁלָמִים. אֲבָל אִם מְצָאוֹ קֹדֶם שְׁחִיטַת זֶה שֶׁהִפְרִישׁ. הוֹאִיל וְזֶה הַנִּמְצָא רָאוּי לְהַקְרִיבוֹ פֶּסַח וְרָאוּי לְהַקְרִיבוֹ שְׁלָמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אִם הֵמִיר בָּזֶה הַנִּמְצָא בֵּין קֹדֶם שְׁחִיטַת הַמֻּפְרָשׁ תַּחְתָּיו בֵּין אַחַר שְׁחִיטָה. אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ שְׁלָמִים:

זפֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַפֶּסַח הֲרֵי הֵם כִּשְׁלָמִים לְכָל דָּבָר טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח:

חפֶּסַח שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים יִקְרְבוּ כֻּלָּן שְׁלָמִים. נִתְעָרֵב בִּזְבָחִים אֲחֵרִים יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. נִתְעָרֵב בִּבְכוֹרוֹת. יִרְעוּ הַכּל עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיֵאָכֵלוּ כִּבְכוֹר בַּעַל מוּם. וְיָבִיא בְּהֵמָה שֶׁהִיא יָפָה כַּיָּפָה שֶׁבְּתַעֲרוֹבוֹת וְיֹאמַר כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הַפֶּסַח קְדֻשָּׁתוֹ תָּחוּל עַל זוֹ וְיַקְרִיבֶנָּה שְׁלָמִים אִם קָרֵב פִּסְחוֹ:

טהַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר וְנִתְגַּיֵּר. עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרֵר וְנִשְׁתַּחְרֵר. עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְהֵבִיא. הֲרֵי זֶה מַקְרִיבוֹ לְשֵׁם פֶּסַח. שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:

יהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְפִסְחוֹ וְהוֹתִירוּ. יָבִיא הַמּוֹתָר שְׁלָמִים. הַמְמַנֶּה אֲחֵרִים עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ. הֲרֵי הַמָּעוֹת שֶׁיִּקַּח מֵהֶן בְּחֶלְקָם חֻלִּין. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הִפְרִישׁ טָלֶה לְפִסְחוֹ וְזֶה הִפְרִישׁ מָעוֹת לְפִסְחוֹ וְלָקַח מִמֶּנּוּ הַמָּעוֹת וּמִנָּהוּ עַל פִּסְחוֹ הֲרֵי הַמָּעוֹת חֻלִּין שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִקְדִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת פִּסְחֵיהֶן וְאֶת חֲגִיגָתָן וְאֶת מְעוֹת פִּסְחֵיהֶן וַחֲגִיגָתָן:

יאעֵצִים שֶׁל צְלִיַּת הַפֶּסַח כְּפֶסַח. וְכֵן מַצָּה וּמָרוֹר הוֹאִיל וְהֵן מַכְשִׁירֵי הַפֶּסַח הֲרֵי הֵם כְּפֶסַח. וְאִם לָקַח מִמְּעוֹת הַפֶּסַח מִמִּי שֶׁמִּנָּה אוֹתָן עִמּוֹ כְּדֵי לְמַנּוֹתָן עִמּוֹ בַּמַּצָּה וּמָרוֹר אוֹ לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בָּעֵצִים שֶׁצּוֹלֶה בָּהֶן הֲרֵי הַמָּעוֹת חֻלִּין:

Sefaria: Torat Emet 363 · Public domain · sefaria.org

Chapter 5

The whole chapter

אמִי שֶׁהָיָה טָמֵא בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו. אוֹ שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. אוֹ נֶאֱנַס בְּאֹנֶס אַחֵר. אוֹ שֶׁשָּׁגַג וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן. הֲרֵי זֶה מֵבִיא פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּשְׁחִיטַת פֶּסַח זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְפִיכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת:

בכֵּיצַד. מִי שֶׁשָּׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן אִם הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי חַיָּב כָּרֵת. וְאִם שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס אַף בַּשֵּׁנִי פָּטוּר. הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן הֲרֵי זֶה מַקְרִיב בַּשֵּׁנִי. וְאִם לֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁגַג הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְרִיב קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ וְהָיָה מֵזִיד. אֲבָל מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן. אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בַּשֵּׁנִי אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת. שֶׁכְּבָר נִפְטַר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן מִן הַכָּרֵת:

גוּמִי שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְשָׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו אֶת הַדָּם. אַף עַל פִּי שֶׁבָּא לָעֶרֶב לֹא הֻרְצָּה וְחַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי:

דטָמֵא שֶׁיָּכוֹל לִטַּהֵר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן. שֶׁלֹּא טָבַל אֶלָּא יָשַׁב בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן. וְכֵן עָרֵל שֶׁלֹּא מָל עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן. הֲרֵי זֶה מֵזִיד בָּרִאשׁוֹן. לְפִיכָךְ אִם לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי אֲפִלּוּ בִּשְׁגָגָה חַיָּב כָּרֵת:

הכְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עַצְמוֹ מְעַכַּבְתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח כָּךְ מִילַת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמִילַת כָּל עֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) "הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ". וְאִם שָׁחַט קֹדֶם שֶׁיָּמוּל אוֹתָם הַפֶּסַח פָּסוּל. וְכֵן טְבִילַת אַמְהוֹתָיו לְשֵׁם עַבְדוּת מְעַכַּבְתּוֹ. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה. שֶׁהַטְּבִילָה לִשְׁפָחוֹת כְּמִילָה לַעֲבָדִים:

והַקָּטָן אֵין מִילַת עֲבָדָיו וּטְבִילַת שִׁפְחוֹתָיו מְעַכַּבְתּוֹ מִלְּהִמָּנוֹת עַל הַפֶּסַח. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מד) "וְכָל עֶבֶד אִישׁ" לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן:

זגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לְפֶסַח שֵׁנִי. וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים. חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו בָּרִאשׁוֹן פָּטוּר:

חנָשִׁים שֶׁנִּדְּחוּ לַשֵּׁנִי. בֵּין מִפְּנֵי הָאֹנֶס וְהַשְּׁגָגָה. בֵּין מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי לָהֶם רְשׁוּת. רָצוּ שׁוֹחֲטִין רָצוּ אֵין שׁוֹחֲטִין. לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן בְּשַׁבָּת בְּפֶסַח שֵׁנִי. אֲבָל אִם הָיְתָה הָאִשָּׁה אַחַת מִבְּנֵי חֲבוּרָה מֻתָּר. וְאֵי זוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם:

טמִי שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר עִם עֲלִיַּת הַשָּׁמֶשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל אוֹ יֶתֶר הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. הָיָה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ פָּחוֹת מִזֶּה אֵינוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם אַחַר חֲצוֹת כְּשֶׁיְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בְּנַחַת. הָלַךְ וְלֹא הִגִּיעַ מִפְּנֵי שֶׁעִכְּבוּהוּ הַבְּהֵמוֹת בְּדָחֳקָם. אוֹ שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה חוֹלֶה בְּרַגְלָיו וְלֹא הִגִּיעַ לָעֲזָרָה עַד שֶׁעָבַר זְמַן הַקָּרְבָּן. הֲרֵי זֶה אָנוּס וְאֵינוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְהִבְטִיחוּהוּ לָצֵאת לָעֶרֶב. שׁוֹחֲטִין עָלָיו וּכְשֶׁיֵּצֵא לָעֶרֶב יֹאכַל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָיָה חָבוּשׁ בְּיַד עַכּוּ"ם אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו עַד שֶׁיֵּצֵא. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו וְיָצָא הֲרֵי זֶה אוֹכֵל. וְאִם לֹא יָצָא פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט עָלָיו. וְכֵן הָאוֹנֵן וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵם יְכוֹלִין לֶאֱכל שֶׁשָּׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן וְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם נִטְמְאוּ בְּמֵת וַהֲרֵי אֵינָן יְכוֹלִין לֶאֱכל. הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:

Sefaria: Torat Emet 363 · Public domain · sefaria.org

Rambam, one chapter · הלכות קידוש החודש פרק ב

Chapter 2

The whole chapter

אאֵין כָּשֵׁר לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר. אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת וְאֵין מְעִידִין. אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ יֵלְכוּ לְבֵית דִּין לְהָעִיד. לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵדוּת הַחֹדֶשׁ כְּשֵׁרָה בִּקְרוֹבִים אֶלָּא שֶׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר וְיָעִידוּ. וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּשֵׁר מִן הַתּוֹרָה פָּסוּל לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ:

בדִּין תּוֹרָה שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. שֶׁאֲפִלּוּ קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי עֵדִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין בְּעֵדוּת זוֹ הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ. לְפִיכָךְ הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ שֶׁזֶּה פָּסוּל. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַבַּיְתוֹסִים וְהָיוּ שׂוֹכְרִין אֲנָשִׁים לְהָעִיד שֶׁרָאוּ וְהֵם לֹא רָאוּ הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ בֵּית דִּין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא מֵעֵדִים שֶׁמַּכִּירִין בֵּית דִּין אוֹתָן שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִים בָּעֵדוּת:

גלְפִיכָךְ אִם לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִים אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ מְשַׁלְּחִין אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁנִּרְאָה בָּהּ עִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין וּמוֹדִיעִין אוֹתָן שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִים הֵם וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין מֵהֶם:

דבֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִיצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶם וְיוֹדְעִין הַלְּבָנָה כְּשֶׁתֵּרָאֶה בְּחֹדֶשׁ זֶה אִם תִּהְיֶה בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה וּלְהֵיכָן יִהְיוּ רָאשֵׁי קַרְנֶיהָ נוֹטִין. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים לְהָעִיד בּוֹדְקִין אוֹתָם כֵּיצַד רְאִיתֶם אוֹתָהּ בְּצָפוֹן אוֹ בְּדָרוֹם. לְהֵיכָן הָיוּ קַרְנֶיהָ נוֹטוֹת. כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה בִּרְאִיַּת עֵינֵיכֶם וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין לְמַה שֶּׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן מְקַבְּלִין אוֹתָם וְאִם לֹא נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָם:

האָמְרוּ הָעֵדִים רְאִינוּהוּ בַּמַּיִם אוֹ בֶּעָבִים אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית. אוֹ שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בֶּעָבִים אוֹ בַּמַּיִם אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית אֵין זוֹ רְאִיָּה וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת. אָמַר אֶחָד רְאִיתִיו גָּבוֹהַּ בְּעֵינַי כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת וְאָמַר הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ מִצְטָרְפִין. אָמַר הָאֶחָד כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר כְּמוֹ חָמֵשׁ אֵין מִצְטָרְפִין. וּמִצְטָרֵף אֶחָד מֵהֶם עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן קוֹמָה אַחַת:

ואָמְרוּ רְאִינוּהוּ בְּלֹא כַּוָּנָה וְכֵיוָן שֶׁהִתְבּוֹנַנְנוּ בּוֹ וְנִתְכַּוַּנְנוּ לִרְאוֹתוֹ לְהָעִיד שׁוּב לֹא רְאִינוּהוּ אֵין זוֹ עֵדוּת וְאֵין מְקַדְּשִׁין עָלֶיהָ. שֶׁמָּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אָמְרוּ עֵדִים רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וּרְאִינוּהוּ עַרְבִית בַּמַּעֲרָב בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים וּמְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זוֹ שֶׁהֲרֵי רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל הָרְאִיָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאוּהוּ בְּשַׁחֲרִית אֵין נִזְקָקִין לָהּ שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחֲרִית וּבְיָדוּעַ שֶׁהֶעָבִים הֵם שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאָה לָהֶם כִּלְבָנָה. וְכֵן אִם רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין אֶלָּא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלֹשִׁים בִּלְבַד:

זכֵּיצַד מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ. כָּל מִי שֶׁרָאוּי לְהָעִיד שֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ בָּא לְבֵית דִּין. וּבֵית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתָן כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד וְעוֹשִׂין לָהֶן סְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעָם רְגִילִין לָבוֹא. וְזוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתָן רִאשׁוֹן בַּבְּדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. מַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִים לַחֶשְׁבּוֹן מַכְנִיסִים אֶת חֲבֵרוֹ. נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְּבָרִים. לֹא שֶׁצְּרִיכִים לָהֶם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין לָבוֹא:

חוְאַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁתִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקֻדָּשׁ וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה. וְאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאֶה בִּזְמַנּוֹ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּיּוֹם וְאִם קִדְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה אֵינוֹ מְקֻדָּשׁ. ואֲפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁחָשְׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. אוֹ שֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ בֵּית דִּין לוֹמַר מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁחָשְׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר וְלֹא יִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵית בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים. שֶׁאֵין הָרְאִיָּה קוֹבַעַת אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁאָמְרוּ מְקֻדָּשׁ הֵם שֶׁקּוֹבְעִין:

טרָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכַב לֵיל שְׁלֹשִׁים. בֵּית דִּין אוֹמְרִים מְקֻדָּשׁ שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא. וְאִם רָאוּהוּ בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים. לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וְיָעִידוּ הַשְּׁנַיִם בִּפְנֵי הַשְּׁלֹשָׁה וִיקַדְּשׁוּהוּ הַשְּׁלֹשָׁה:

יבֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מֻטְעִין בֵּין אֲנוּסִים הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ וְחַיָּבִין הַכּל לְתַקֵּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל הַיּוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ שֶׁטָּעוּ חַיָּב לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֶלָּא לָהֶם וּמִי שֶׁצִּוָּה לִשְׁמֹר הַמּוֹעֲדוֹת הוּא צִוָּה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם וְגוֹ':

Sefaria: Torat Emet 363 · Public domain · sefaria.org

Sefer HaMitzvos · מצות עשה נז, מצות עשה נו, מצות עשה נח

Positive Commandments, Mitzvah 57

The whole chapter

אהיא שצונו לשחוט הפסח השני מי שנמנע ממנו מלשחוט פסח הראשון. והוא אמרו יתעלה בחדש השני בין הערבים יעשו אותו. ובכאן יש למקשה מקום שיקשה עלי למה אתה מונה פסח שני, וזה סותר מה שהקדמת בשרש שביעי באמרך שדין מצוה לא ימנה מצוה בפני עצמו. ידע מקשה קושיא זו שהחכמים חלקו בפסח שני אם יהיה כדין הראשון או יהיה צווי מיוחד ופסקה ההלכה שהוא צווי נאמר בפני עצמו ולפיכך ראוי למנותו בעצמו. ובגמרא (פסחים צ"ג) אמרו חייב כרת על הראשון וחייב כרת על השני דברי רבי ר' נתן אומר חייב כרת על הראשון ופטור על השני ר"ח בן עקביא אומר אף על הראשון אינו חייב אלא אם כן לא עשה השני ושאל התלמוד ואמר במאי קא מיפלגי רבי סבר רגל בפני עצמו הוא ור"נ סבר תשלומין דראשון הוא כו'. הנה כבר בארנו מה שכוננו אליו ושם אמרו הילכך הזיד בזה ובזה כלומר שלא הקריב פסח ראשון ופסח שני בזדון דברי הכל חייב, שגג בזה ובזה דברי הכל פטור, הזיד בראשון ושגג בשני לרבי חייב ולרבי נתן חייב ולר"ח בן עקביא פטור, וכן אם הזיד בראשון והקריב בשני הוא חייב לרבי לפי שאין לדעתו תשלומין מן הראשון (* עי' בספר הי"ד הלכות ק"פ פ"ה שכתב שם הזיד בראשון ה"ז מקריב בשני, והוא היפך ממ"ש כאן:) וההלכה בזה כלו כרבי. וזאת המצוה אין הנשים חייבות בה שכבר התבאר שם שהאשה בשני רשות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בגמרא פסחים. (בהעלותך, קרבן פסח פ"ה):

Sefaria: Sefer HaMitzvot, Warsaw 1883 · Public domain · sefaria.org

Positive Commandments, Mitzvah 56

The whole chapter

אהיא שצונו לאכול כבש הפסח בליל חמשה עשר מניסן בתנאיו הנזכרים והוא שיהיה צלי ושיאכל בבית אחד ושיאכל עם מצות ומרורים, והוא אמרו ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו. ואולי יקשה עלי המקשה ויאמר למה תמנה אכילת פסח מצה ומרור מצוה אחת ולא תמנה אותם שלש מצות, אשיבנו אמנם היות אכילת מצה מצוה בפני עצמה הוא אמת כמו שאני עתיד לבאר, וכן אכילת בשר הפסח מצוה בפני עצמה כמו שזכרנו אבל המרור נגרר לאכילת פסח ואינו נמנה מצוה בפני עצמה. וראיה לדבר שבשר הפסח יאכל לקיים המצוה הן שיזדמן המרור או לא הזדמן, והמרור לא יאכל כי אם עם בשר הפסח כאמרו על מרורים יאכלוהו. אבל המרור מבלי בשר לא עשה כלום ולא נאמר כבר קיים מצוה אחת. ולשון מכילתא צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו מגיד שמצות הפסח צלי מצה ומרור כלומר שהמצוה היא קיבוץ אלה. ושם אמרו מנין אתה אומר שאם אין להם מצה ומרור הם יוצאין ידי חובתן בפסח תלמוד לומר יאכלוהו כלומר הבשר לבדו, יכול אין להם פסח [לא] יצאו ידי חובתם במצה ומרור הרי אתה דן הואיל והפסח מצות עשה ומצה ומרור מצות עשה הא למדת שאם אין להם מצה ומרור יוצאין בפסח כך אין להם פסח יצאו במצה ומרור (תלמוד לומר יאכלוהו). ושם אמרו יאכלוהו מכאן שהפסח נאכל על השובע ואין מצה ומרור נאכלין על השובע, לפי שעיקר המצוה אכילת הבשר כמו שאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה והמרור נגרר אחר אכילת הבשר, וחיובן כמו שהתבאר מכתובים אלו למי שיבינם. והראיה הנגלית על זה היא השרש הנכתב בתלמוד, והוא אמרם (פסחים ק"כ) מרור בזמן הזה דרבנן כי מן התורה אין חובה לאכלו בפני עצמו ואמנם יאכל עם בשר הפסח. והיא ראיה ברורה שהוא מן הדברים הנגררין אחר המצוה לא שאכילתו מצוה בפני עצמה, ומשפטי מצוה זו גם כן מבוארים במסכת פסחים. (בא אל פרעה, קרבן פסח פ"א):

Sefaria: Sefer HaMitzvot, Warsaw 1883 · Public domain · sefaria.org

Positive Commandments, Mitzvah 58

The whole chapter

אהיא שצונו לאכול בשר פסח שני בליל חמשה עשר מאייר על מצה ומרור, והוא אמרו על מצות ומרורים יאכלוהו. ומשפטי מצוה זו גם כן התבארו בפסחים. ואמרו שאין הנשים חייבות בה כי כמו ששחיטתו אינה חובה להן כמו שבארנו כן אכילתו אינה חובה בלי ספק. (בהעלותך, קרבן פסח פ"א):

Sefaria: Sefer HaMitzvot, Warsaw 1883 · Public domain · sefaria.org