Daily learning

א בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת נָשֹׂא: ״וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ״ – ״בְּהַאי חִבּוּרָא דִילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זָהֳרָא דְּ״אִימָּא עִילָּאָה״ תְּשׁוּבָה, בְּאִילֵּין לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן. וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר – יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמִים, וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן: ״ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר״.

1TWENTY-SIX. In Raaya Mehemna, section of Nasso,¹ (it is stated): “‘And they that are wise shall shine as the splendor of the firmament’² with this work of yours,³ which is the Book of Splendor (Sefer HaZohar)—of the splendor of the imma ilaah, repentance;⁴ with these no trial is needed. Because in time to come Israel will taste of the Tree of Life, which is the book of the Zohar, and through which they will leave their exile with mercy. And through them shall be realized that ‘The L–rd alone will lead him, and there is no strange god with Him.’⁵

בוְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע דְּאִיהוּ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה – לֹא יִשְׁלְטוּ עַל יִשְׂרָאֵל יַתִּיר, דְּהָא, פַּרְנָסָה דִלְהוֹן לָא לֶהֱוֵי אֶלָּא – מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּלֵית תַּמָּן לֹא קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְרַע וְלֹא מַחֲלוֹקֶת מֵרוּחַ הַטּוּמְאָה, דִּכְתִיב: ״וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״ – דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָּא, מִסִּטְרָא דְטוֹב – דְּאָכְלִין טָהֳרָה, כָּשֵׁר, הֶיתֵּר, וְלָא מֵ״עֵרֶב רַב״ דְּאָכְלִין טוּמְאָה, פָּסוּל, אָסוּר כוּ׳, וּבְזִמְנָא דְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע שָׁלְטָא כוּ׳, אִינוּן חֲכָמִים דְּדַמְיָין לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, לֵית לְהוֹן, אֶלָּא מַה דְיָהֲבִין לְהוֹן אִינּוּן ״חוּלִּין״, כְּגַוְונָא דְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּלֵית לֵיהּ אֶלָּא מַה דִמְתַקְּנִין לֵיהּ בְּיוֹמָא דְחוֹל.

2And the Tree of Good and Evil,⁶ i.e., prohibition and permission, impurity and purity, will no longer domineer over Israel. Their sustenance will be from the side of the Tree of Life alone. There, there is no question from the side of evil and no disagreement from the spirit of impurity,⁷ as it is written: ‘And the spirit of impurity I shall remove from the earth.’⁸ Thus the scholars of Torah will no longer be sustained by illiterate persons (amey haaretz), but from the side of the good, by those who consume what is pure, kosher, permitted; nor⁹ by the mixed multitude (erev rav)—who consume what is impure, unfit, prohibited…. But while the Tree of Good and Evil domineers…, these Sages, who are compared to Shabbat and Festivals,¹⁰ have nothing save what is given to them by those profane ones, analogous to the day of Shabbat which has but what has been prepared for it on a weekday.¹¹

גוּבְזִמְנָא דְּשָׁלְטָא אִילָנָא דְחַיֵּי – אִתְכַּפְיָיא אִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, וְלָא יְהֵא לְעַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָּא מַה דְיָהֲבִין לְהוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאִתְכַּפְיָין תְּחוֹתַיְיהוּ, כְּאִלּוּ לָא הֲווּ בְּעָלְמָא. וְהָכֵי: אִיסּוּר, הֶיתֵּר, טוּמְאָה וְטָהֳרָה – לֹא אִתְעַבֵּר מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, דְּמִסִּטְרַיְיהוּ, לֵית בֵּין גָּלוּתָא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ – אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, דְּאִינוּן – לֹא טָעֲמֵי מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, וְצָרִיךְ לוֹן מַתְנִיתִין בְּאִיסּוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה״. עַד כָּאן בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא:

3“However, when the Tree of Life will dominate, the Tree of Good and Evil will be suppressed and the illiterate persons will have but what the scholars of Torah give them. They will be subjugated to them as if they did not exist in the world. Accordingly, the prohibited, the permitted, the impure, and the pure will not be removed from the illiterate persons. As regards them—‘There is no difference between the exile and the days of the Messiah, except for the (delivery from) servitude to the nations.’¹² For they did not taste of the Tree of Life and will require the teachings of proscription and permission, impurity and purity.” Until here from the Raaya Mehemna.¹³

ד וְהִנֵּה, הַמּוּבָן מֵהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה לִכְאוֹרָה מִלְּשׁוֹן זֶה הַמַּאֲמָר לַחֲסֵירֵי מַדָּע, שֶׁלִּימּוּד אִיסּוּר וְהֶיתֵּר וְסֵדֶר טְהָרוֹת הוּא מֵאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע. מִלְּבַד שֶׁהוּא פֶּלֶא גָדוֹל מֵחֲמַת עַצְמוֹ, וְסוֹתֵר פְּשָׁטֵי הַכְּתוּבִים וּמִדְרְשֵׁי רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית לָנוּ וּלְבָנֵינוּ נִקְרָא ״עֵץ חַיִּים לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״, וְלֹא סֵפֶר הַזֹּהַר לְבַד, וּבִפְרָט – שֶׁהָיָה גָּנוּז בִּימֵיהֶם, וְגַם, כָּל חָכְמַת הַקַּבָּלָה הָיְתָה נִסְתָּרָה בִּימֵיהֶם וְנֶעְלָמָה מִכָּל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כִּי אִם לִיחִידֵי סְגוּלָּה וְאַף גַּם זֹאת בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת וְלֹא בָּרַבִּים, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא.

4Now, at first glance, what appears evident to those unfamiliar with the subject matter¹⁴ from the contents of this passage is that the study of [the laws of] ritual prohibition and permission,¹⁵ and of the Order of Taharot,¹⁶ relates only to the Tree of Good and Evil. This is greatly surprising in itself and contradicts the plain meaning of Scripture and the expositions of our Sages, of blessed memory. For the whole Torah that has been revealed to us and to our children is called “A tree of life for those who hold fast to it,”¹⁷ and not only the Book of the Zohar. Moreover, it¹⁸ was concealed in their days; also,¹⁹ the whole science of the Kabbalah was hidden in their days and concealed from all the scholars of Torah, except for a select few, and even then in a mode of “walking hiddenly”²⁰ and not publicly, as mentioned in the Gemara.²¹

הוּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִיזַ״ל, דְּדַוְקָא בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים, מוּתָּר וּמִצְוָה לְגַלּוֹת זֹאת הַחָכְמָה – וְלֹא בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי אָמַר בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹּא נִיתַּן רְשׁוּת לְגַלּוֹת, רַק לוֹ וְלַחֲבֵירָיו לְבַדָּם.

5Thus the Arizal²² wrote that it is only in these latter generations that it is permitted and a duty to reveal this science, but not so in the earlier generations.²³ R. Shimon bar Yochai, too, stated in the sacred Zohar that the permission to reveal was given to him and his associates only.²⁴

ווְאַף גַּם זֹאת – פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה: דִּלְפִי זֶה לֹא הָיָה לִימּוּד אִיסּוּר וְהֶיתֵּר, וְכָל שֶׁכֵּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, דּוֹחִין מִצְוַת תְּפִלָּה – שֶׁנִּתְקְנָה עַל פִּי סוֹדוֹת הַזֹּהַר וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים, לַיּוֹדְעִים – כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי וַחֲבֵירָיו, וְזֶה אֵינוֹ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא: דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי וַחֲבֵירָיו וְכָל מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אוּמָּנֻתוֹ – אֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.

6Now, this itself, too, is a wondrous marvel. For if so, then the study of [the laws of] ritual prohibition and permission, and, a fortiori, of civil laws, should not defer the precept of prayer [which is arranged according to the secrets of the Zohar and the supreme unifications (yichudim)] for those who are familiar with them such as R. Shimon bar Yochai and his associates. But this is not the case, as mentioned in the Gemara²⁵: R. Shimon bar Yochai and his associates, and everyone whose study of Torah is his profession,²⁶ do not interrupt (their study) for prayer.

זוַאֲפִילוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כְּרַב יְהוּדָה – דְּ״כוּלְּהוּ תַּנּוּיֵי בִּנְזִיקִין הֲוֵי״, וַאֲפִילוּ הָכֵי, ״לַא הֲוֵי מַצְלֵּי אֶלָּא מִתְּלָתִין יוֹמִין לִתְלָתִין יוֹמִין כַּד מְהַדַּר תַּלְמוּדָא״, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא.

7(This applies) even when dealing with civil laws, like Rav Yehudah, all of whose studies dealt with Nezikin;²⁷ nevertheless, he prayed but every thirty days when reviewing his studies, as mentioned in the Gemara.²⁸

חוּבִירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת, סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי, דַּאֲפִילוּ לִקְרִיאַת־שְׁמַע, אֵין מַפְסִיקִין כִּי אִם מִמִּקְרָא, וְלֹא מִמִּשְׁנָה, דַּעֲדִיפֵי מִמִּקְרָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי, וְלֹא חִילֵּק בֵּין סֵדֶר זְרָעִים וּמוֹעֵד וְקָדָשִׁים טְהָרוֹת לִנְזִיקִין (וְסוֹתֵר דַּעַת עַצְמוֹ בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּ״מִשְׁנָה אִיהִי שִׁפְחָה כוּ׳״, וְהַמִּקְרָא שֶׁהוּא תּוֹרַת מֹשֶׁה וַדַּאי עֲדִיפָא מִקַּבָּלָה, דְּאִיהִי ״מַטְרוֹנִיתָא״ בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא שָׁם, וְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא ״מַלְכָּא״ (דְּהַיְינוּ ״יְסוֹד אַבָּא״ הַמְלוּבָּשׁ בִּ״זְעֵיר אַנְפִּין״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִיזַ״ל)).

8Also, in the Jerusalem Talmud, first chapter of Berachot,²⁹ R. Shimon bar Yochai is of the opinion that even for the reading of the Shema one interrupts only (the study of) Scripture, but not of Mishnah, [(the study of) which is superior to (the study of) Scripture, according to R. Shimon bar Yochai]. And he did not differentiate between the Order of Zera’im, Moed and Kodshim, and Taharot and Nezikin.³⁰ (³¹Actually he contradicts his own opinion, given in several instances in Raaya Mehemna, that Mishnah is the shifchah³²…and Scripture, the Torah of Moses, is surely superior to the Kabbalah, which is the matronita,³³ (as stated) in the Raaya Mehemna, ad loc., while the Written Torah is the malkah³⁴ (³⁵that is, the yesod of abba vested in z’eyr anpin, as stated by the Arizal³⁶).)³⁷

טוְגַם, פִּלְפּוּל הַקּוּשְׁיוֹת וְתֵירוּצִים, דְּמִסִּטְרָא דְרָע וְרוּחַ הַטּוּמְאָה, אַשְׁכְּחָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי, דְּעָסַק בֵּיהּ טוּבָא גַּם בִּהְיוֹתוֹ בַּמְּעָרָה, וְאַדְּרַבָּה בִּזְכוּת צַעַר הַמְּעָרָה זָכָה לָזֶה, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, דְּאָמַר לְרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אַכָּל קוּשְׁיָא כ״ד פֵּירוּקֵי, וְאָמַר לוֹ: ״אִילּוּ לֹא רְאִיתַנִי בְּכָךְ כוּ׳״ (וְגַם בֶּאֱמֶת, עַל כָּרְחֲךָ, עִיקַּר עִסְקֵיהֶם בַּמְּעָרָה הָיָה תּוֹרַת הַמִּשְׁנָיוֹת, תּ״ר סִדְרֵי שֶׁהָיָה בִּימֵיהֶם עַד רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, דְּאִילּוּ סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּיקּוּנִים – הָיָה יָכוֹל לִגְמוֹר בְּב׳ וְג׳ חֳדָשִׁים, כִּי בְּוַדַּאי לֹא אָמַר דָּבָר אֶחָד ב׳ פְּעָמִים).

9Also, we find that R. Shimon bar Yochai dealt a great deal with the argumentation of problems and solutions which are of the side of evil and of the spirit of impurity,³⁸ even when he was in the cave. Moreover, he merited this by virtue of the affliction of the cave, as it is stated in the Gemara³⁹ that he gave R. Pinchas ben Yair twenty-four solutions to every query, and said to him: “If you had not seen me like this….” (⁴⁰In fact, their principal occupation in the cave must have been with the teachings of the Mishnayot, i.e., the six hundred Orders extant in those days,⁴¹ until (the time of) our holy Master.⁴² The Zohar and the Tikkunim he could have finished in two or three months, for surely he did not repeat the same thing twice.)

יגַּם, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא ד׳ אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד״.

10Also, our Sages, of blessed memory, said that since the day the Temple was destroyed, the Holy One, blessed is He, has but the four cubits of halachah.⁴³

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org