English
לימוד יומי

לימוד יומי

הלימוד של היום

0 מתוך 5

תניא

חלק ראשון; ליקוטי אמרים, פרק מ״א

לפרק כולו

יא וְהִנֵּה, אַף מִי שֶׁגַּם בְּמוֹחוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם יִרְאָה וּבוּשָׁה, מִפְּנֵי פְּחִיתוּת עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ מִמְּקוֹר חוּצְבָּהּ, מִמַּדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּי׳ סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁמִּתְכַּוֵּין בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּדֵי לַעֲבוֹד אֶת הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה גְמוּרָה, כִּי הַיִּרְאָה וְהָעֲבוֹדָה נֶחְשָׁבוֹת לִשְׁתֵּי מִצְוֹת בְּמִנְיַן תַּרְיַ״ג, וְאֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

11Furthermore, even in the case of him who in his mind and thought feels no fear or shame on account of the poor capacity of his soul, originating in the lower degrees of the ten sefirot of Asiyah, nevertheless since he is intent in his service to serve the King, it is a complete service, for fear and service are accounted as two commandments of the total of 613, and they do not deter each other.

יבוְעוֹד, שֶׁבֶּאֱמֶת מְקַיֵּים גַּם מִצְוַת יִרְאָה בְּמַה שֶּׁמַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי בְּשָׁעָה וְרֶגַע זוֹ עַל כָּל פָּנִים, מוֹרָא שָׁמַיִם עָלָיו עַל כָּל פָּנִים, כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם הֶדְיוֹט לְפָחוֹת, שֶׁאֵינוֹ מֶלֶךְ, הַמַּבִּיט עָלָיו, שֶׁנִּמְנָע בַּעֲבוּרוֹ מִלַּעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן בְּעֵינָיו, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם כוּ׳, תֵּדְעוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם כוּ׳״.

12But as a matter of fact, he also fulfills the commandment of fear in that he introduces the fear into his thought, for at this hour and moment, at any rate, there rests on him the fear of Heaven, at least like the fear in the presence of an ordinary mortal, even not a king, who is watching him, when he would restrain himself from doing anything unbecoming in the other’s eyes. This is termed fear, as Rabbi Yochanan ben Zakkai said to his disciples: “May it be G–d’s will that the fear of Heaven be upon you like the fear of a human being…for you know that when a person commits a sin, he says [to himself], ‘May no one see me….’”15

יגרַק שֶׁיִּרְאָה זוֹ נִקְרֵאת ״יִרְאָה תַּתָּאָה״ וְ״יִרְאַת חֵטְא״ שֶׁקּוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, וְ״יִרְאָה עִילָּאָה״ הוּא ״יְרֵא בֹּשֶׁת״ כוּ׳, דְּ״אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה כוּ׳״, אֲבָל בְּלִי יִרְאָה כְּלָל, לָא פָרְחָא לְעֵילָּא בְּאַהֲבָה לְבַדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהָעוֹף אֵינוֹ יָכוֹל לִפְרוֹחַ בְּכָנָף אֶחָד, דִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הֵן תְּרֵין גַּדְפִין [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים].

13However, such fear is termed yirah tataah (“lower fear”) and yirat chet (“fear of sin”) which precedes wisdom,16 while the higher fear is the fear of shame…,17 “For there are two kinds of fear….”18

ידוְכֵן הַיִּרְאָה לְבַדָּהּ – הִיא כָּנָף אֶחָד, וְלָא פָרְחָא בָּהּ לְעֵילָּא, אַף שֶׁנִּקְרֵאת ״עֲבוֹדַת עֶבֶד״. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם כֵּן בְּחִינַת ״בֵּן״, לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה הַטִּבְעִית עַל כָּל פָּנִים, הַמְסוּתֶּרֶת בְּלִבּוֹ, שֶׁתְּהֵא בְּהִתְגַּלּוּת מוֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים, לִזְכּוֹר אַהֲבָתוֹ לַה׳ אֶחָד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ, לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרֵךְ.

14Without any fear at all, however, it does not soar on high through love alone, just as a bird cannot fly with one wing, for fear and love are the two wings [as has been explained in the Tikkunim]. Similarly, fear alone is but one wing, and one’s service cannot ascend on high with it, although it is termed the “service of a servant,” for there must also be the filial quality, in order to awaken, at least, the natural love that is hidden in his heart, to become conscious of it in his mind at any rate, to be aware of his love of the One G–d in his thought and desire to cleave to Him, blessed be He.

טווְזֹאת תִּהְיֶה כַּוָּונָתוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה אוֹ הַמִּצְוָה הַזּוֹ, לְדָבְקָה בוֹ נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

15This should be his kavanah when occupying himself with the Torah or the particular commandment, that his divine soul as well as his vivifying soul, together with their “garments,” shall cleave to Him, as has been explained above.19

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

היום יום

שבת

יט ניסן, ארבעה לעומר

ה׳תש״ג
גם בשמחה ובצהלה.
שלום עליהם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך אומרים בלחש.

פעם פירש אאמו"ר: מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו.

שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מירוק נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש.

שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפה"ב, חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה.

שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינת בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכוה מחופתו של חברו.

שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובים - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org